מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קום עלה בהר-התוחלת

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁירַת הַיָּקָרַנְדָה: קום עלה בהר-התוחלת / שאול טשרניחובסקי

יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, – כֻּלָּם

סוֹפָם: אֶל קוֹל שׁוֹפָר

יִפְּלוּ נוֹפְלִים, בְּיוֹם נִבְלָם

בַּעֲרֵמוֹת עַל פְּנֵי עָפָר,

כַּעֲרֵמוֹת פִּרְחֵי-לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה.

וּמִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמָם

חָלְמוּ עַל פָּרָשַׁת

צֵל דִּמְיוֹנוֹתֵיהֶם, הַנָּם

בַּעֲרָפֶל נָמוֹג לְאַט,

כַּעֲרָפֶל דַּק שֶׁל לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה?

צִוְחַת צִפּוֹר, צִוְחַת פִּתְאֹם…

הֵילִיל הַתַּן בַּסְּבָךְ…

כָּל הַקּוֹלוֹת בּוֹלַעַת תְּהוֹם…

מִי אוֹכֵל מִי? לָאו הַיְנוּ הַךְ?

בְּמוֹעֲדוֹ יִפְשׁוֹט לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה – – –

וְלָהּ? מַה לָהּ לָאֲדָמָה

וְלַחַיִּים סָבִיב?

תִּתְגַל עִם סוֹף-סְתָו, קָמָה

רָמָה תִלְבַּשׁ עִם בֹּא אָבִיב,

וּבְרָמָה לִילָךְ – תָּכֹל

שֶׁל יָקָרַנְדָה.

וְיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם שִׁירָה

(אִם יֵשׁ אוֹ אֵין עוֹנִים)

קַיֶּמֶת כְּעִקְבוֹת סִירָה…

אַשְׁרַי וְאַשְׁרַיִךְ הַמּוֹנִים

אַךְ לְמִנְיַן קָמוֹת-חִטָּה

וְיָקָרַנְדָה!

בְּסוֹד שֶׁל מַנְגִּינוֹת גְּלוּמוֹת,

מֵעֵבֶר זְמָן, מָקוֹם,

דְּגָנִיָּה בָּאֲלֻמּוֹת

הֲיִי גַם אַתְּ, – עַד שֶׁתִּרְקוֹם

אֶת חֲלוֹמָהּ, חֲלוֹם לִילַךְ

הַיָּקָרַנְדָה.

תל-אביב 34

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

והידים ידי עשׂו

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

החכמים יודעים, כי אֵיברים שאין משתמשים בהם זמן רב, שאין עושׂים בהם עבודה במשך זמן רב, פוסק הדם מלפרנס אותם.

תחילה חדלים אֵיברים כאלה מלגדול, אחר-כך מתחילים הולכי-בטל אלה להתנוון ולהתייבּש, מקטינים והולכים ומצטמקים, עד שמתגמדים לגמרי וכלים לחלוטין….

מתהלך בעולם הזה ראש יהודי – הוא לא פסק מעולם אפילו רגע אחד מלעבוד, אם אין מניחים לו מקום על-פני האדמה, הריהו מתרומם אל רקיע-השמים, נוקב וחודר אל בין הגלגלים, מתוַכּח ומתפלמס עם הפמליא של מעלה –

בשעת-שינה הוא יוצר את חלומות-החופש הנועזים ביותר; בשעת עבודת-פרך הוא רוקם רעיונות-גאולה ומשיח צדק, - בגיהנום עובד הוא ובורא מלאכי-רחמים, המנגבים את מצחו בכנפים צחורות, שנטבלו בגביע-הדמעות העומד לפני כסא-הכבוד…

מתהלך על-פני העולם הראש היהודי, זה הראש הגדול, שגדל למעלה מן המידה, עם עינים גדולות, ולחיים צומקות, ועל-גבי גוף קטן וגמדני, כמעט בלי ידיים…

רגלים יש לו – לא רעות, שהרי הראש אינו פוסק מלרוץ ומלהיטלטל בעולם; אך עבודה בשביל הידים לא נמצאה זה זמן רב, רב מאד; והן נצטמקו, כמעט אין לתפוס אותן בעינים; זכויות מגדילות דרושות לכך…

מתהלך לו ראש כזה ומטיל אימה על בני-אדם שראשיהם זעירים, אך גופותיהם – חזקים, וידיהם – כגזעי-אילנות…

  • אלוהים יודע, מה רעה הראש הזה חורש עלינו!

  • האלוהים הוא היודע, מה רעה נשקפת מתוך העינים הגדולות הללו!

  • מה משׂיחות השׂפתים הזרות, האם אין הן מקללות?

ונמנעים מלהפגש עם הראש הזה, משתדלים שלא להתקל בבריה משונה זו, במפלצת זו המעוררת פחד וגועל-נפש גם יחד…

ואם נפגש עמו אדם על כרחו, על-פי מקרה או מתוך הכרח, משתלחת לעתים קרובות יד כבדה וסוטרת לו לראש הזה על לחיוֹ…

“והידים ידי עשׂו”… פסוק ישן-נושן הוא, ואמיתו קיימת עד היום הזה.

שותק הראש, עם שׂפתים מהודקות, ועינים יבשות, - הרי זה פאַטאַליזם, ואף זו השקפת-עולם היא… להתאבּן, לא להגיב…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.