בְּאִישׁוֹן לֵיל-טַחַב וּדְמָמָה מְצָאתִיךְ, הָעוֹטְיָה וּשְׁכוּלָה –
הָיִית כָּל-כָּךְ רְצוּצָה מִנְדוּדִים וְכָכָה נִכְלָמָה וּגְזוּלָה.
מֵעֹמֶק עֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת לִי נִשְׁקַף מַכְאוֹבֵךְ הָאִלֵּם
וְקוֹל תַּחֲנוּנַיִךְ הַגְּדוֹלִים שֶׁנֶּחֱנַק בְּחֻבֵּךְ בְּלִי-מִלִּים:
וּמַחְשָׁה כְּסֵמֶל-הָעֶלְבּוֹן עָמַדְתְּ אָז כִּמְבַקְּשָׁה: חָנֵּנִי!
וּכְאִלוּ קָרֳאת לְעֶזְרָתִי: הַצִּילָה! עֲרִירִית הִנֵּנִי!
מִסָּבִיב הֶחֱרִישָׁה כְּאוֹרְבָה אֲפֵלָה מְלֵאֲתִי זְמָמִים
וּרְחִישָׁה, לֹא נוֹדַע מֵהֵיכָן, הִרְגִּיזָה אֶת שְׁנֵינוּ לִפְעָמִים.
וְצִנָּה אָז תֹּאחֲזֵךְ וּרְעָדָה וַתְּזַעֲזַע אֶת דְּמוּתֵךְ הַשְׁחוֹרָה:
כָּל רֶטֶט לִי סִפֵּר בִּדְמָמָה מַה-גָּדוֹל אָבְדָנֵךְ וְנוֹרָא,
וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הַזּוֹמֵם פָּרַשְׂתִּי אֶת כְּנָפַי לִפְדוֹתֵךְ,
וָאֵבְךְּ עַל צַוָּארֵךְ: חָנִּינִי! עֲרִירִי אָנֹכִי כְּמוֹתֵךְ!…
וְרַחֲמִים וּסְלִיחַת-עֶלְבּוֹנוֹת וּדְבֵקוּת רְעֵבָה וּצְמֵאָה
הִבִּיעַ לִי רַעַד עַצְמוֹתַיִךְ בְּצָנְחֵךְ עַל לִבִּי יְגֵעָה.
תר"ע