מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

האביב

מאת: מרדכי צבי מאנה

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָאָבִיב / מרדכי צבי מאנה

1.

הַחֹרֶף הֵן עָבַר, עָף חִישׁ וָאָיִן,

עַל טֹהַר שַׁחַק הַשֶּׁמֶש יָצָאָה.

הֵקִיץ הָאָבִיב וַיְשַׂמַּח כָּל עָיִן

וּבִבְרַק נֹגַה אוֹר תֵּבֵל נִמְלָאָה.


2.

צִפֹּר כָּל כָּנָף בִיפִי רִקְמָתָיִם

שָׁרִים לִכְבוֹד אָבִיב שִׁירִים נִשְׂגָּבִים;

וּבְהוֹד קוֹל זִמְרָה כִכְרוּבֵי שָׁמָיִם

יוֹדוּ אֵל שַׁדַּי וִיתַנּוּ אֲהָבִים.


3.

שָׁם כֻּסּוּ בִפְרָחִים עֵצִים רַעֲנַנִּים;

כֻּסּוּ בִפְנִינִים – בִּרְסִיסֵי טַל לָיְלָה;

וּשְׁתוּלִים עֲלֵי פֶּלֶג זַךְ שַׁאֲנַנִּים,

וּנְטִישׁוֹת יוֹשִׁיטוּ הַגְבֵּהַּ מָעְלָה.


4.

שָׁם יִבְרֹק נַחַל בֵּין שׁוֹשַׁנֵּי רֵיחַ,

וּכְרַצֵּי כֶסֶף גָּלָּיו יִתְגַּלְגָּלוּ;

עַל חֻפּוֹ כָּל עָיֵף יִמְצָא מָנוֹחַ

בִּשְׂדֵרוֹת אַלּוֹנִים סָבִיב יִגְדָּלוּ.


5.

שָׁם תֵּבֵל – גַּן עֵדֶן עֵינָיו יַבִּיטוּ,

אַךְ שַׁלְוָה אַךְ שֶׁקֶט וִיפִי עֲלוּמִים;

עַנְפֵי הָדָר בָּחֵן לוֹ יָד יוֹשִׁטוּ

גַּם רוּחַ צַח לוֹ יַבִּיעַ נִחוּמִים.


6.

הָרָקִיעַ מֵעָל כִּבְדֹלַח לָטֹהַר

בִּגְאוֹן הוֹדוֹ עַל רֹאשׁוֹ יִשְׂתָּרֵעַ;

לוֹ יָאִיר שֶׁמֶשׁ כִּזְהַב קַרְנֵי זֹהַר,

לוֹ לַהֲקוֹת צִפֳּרִים יָרִיעוּ רֵעַ.


7.

שׁוֹשַׁנִים וּפְרָחִים בִּשְׁלַל כָּל צֶבַע

הָרִים וַעֲמָקִים בַּעֲבוּרוֹ פֵּאֵרוּ;

נֶגְדּוֹ כָּל פִּלְאֵי חֶזְיוֹנוֹת הַטֶּבַע.

בִּצְבִי תִפְאַרְתָּם עַתָּה יִתְעוֹרֵרוּ


8.

פַּרְדֵּס מֵצַל בִּזְרוֹעוֹתָיו חוֹבְקֵהוּ,

–צִיצָיו וּפְקָעָיו כֶּחָלָב הִלְבִּינוּ –;

זֹהַר גַּלֵּי נַחַל יַרְהִיב עֵינֵידי

צִלְצְלֵי זִרְמָתָם כָּל חוּשָׁיו יַרְנִינוּ


9.

אַךְ חַיִּים אַךְ שִׂמְחָה לָבְשָׁה הַתֵּבֵל,

קוֹל שִׁירָה עוֹלֶה מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ;

"הֵן הֵסִירָה אֶרֶץ מַעֲטֵה הָאֵבֶל

אָפֵס עֹז הַחֹרֶף הַמֵּבִיא קָרֶץ"!


10.

מַה יָּקַרְתָּ אָבִיב, מָה רַב הוֹדֶךָ!

וּבְצַחְצְחוֹת עֵדֶן נַפְשִׁי תַּשְׂבִּיעַ;

מַה נִפְלְאוּ נִצָנֶיךָ וִיצוּרֶיךָ

מַה נָעִים שִׁירְךָ בַּמָּרוֹם תַּשְׁמִיעַ


11.

רַחֲמֵנִי נָא, אָבִיב, אִתְּךָ שָׂאֵנִי!

בִּכְנָפֶיךָ מַרְפֵּא לַגֵּו לַנְּשָׁמָה,

אוֹ אַל תָּסוּר מִזֶּה אַל נָא תִטְּשֵׁנִי,

עֲמֹד, אָבִיב, נִצַח עֲלֵי אֲדָמָה!–


סיון, תרל"ט, ווילנא.

מרדכי צבי מאנה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

מוִכוחי הקונגרס הששי

מאת בנימין זאב הרצל / מיכל ברקוביץ (זכרונות ויומנים)

יום א', אחר הצהרים.

אחרי שמתח הציר טריטש בקרת קשה על הדין-והחשבון של הועה"פ בענין אל-אריש.

הרצל: חברי הקונגרס הנכבדים! כי יערער מר טריטש על הדין והחשבון של הועד-הפועל, ולא יניח בבאורי ההנהלה מקום כל שהוא לצד זכות, אפשר היה לראות מראש. כל הדרכים, שבהם בקש לקנתרנו… (טריטש מוחה.) אם מוצא מר טריטש, כי המבטא הזה פוגע בכבודו או שאינו נאה לאספה כזו, הריני חוזר ממנו בחפץ-לב. אבל הוא מכריחני בזה להוכיח, כי בנמוקיו לא דק – איך אזהר בדברי – לדבר במשפט או בישרת-לב ואף לא בהתאם אל העובדות.

בחבילת תלונותיו התלונן עלינו מר טריטש ביחוד, כי עוררנו בענין אל-אריש תקוות מוגזמות וכוזבות שלא בעתן, בכדי לעשות בהן איזו תעמולה. לעומת זה קימת העובדה של תלונה אחרת, תלונה הבאה מצד מוסד, שהוא בודאי מומחה ומוחזק לדבר, נגדנו, נגד הועד-הפועל המצומצם, תלונת הועד-הפועל הגדול, שהוא בודאי יודע כל מה שאנו מודיעים בגלוי, ואפילו שלא בגלוי. זה התלונן עלינו מרה על המסתריות, שבה עסקנו בענין אל-אריש. זוהי עובדה.

הנני להשיב אפוא על תלונת הועד-הפועל. ענין זה של אל-אריש נהלנו בחשאי ובזהירות כך גדולה, מפני שלא חפצנו קֹדם כל לעשות איזה דבר, שאולי היה למורת-רוח לאותן הממשלות, שתמכונו בענין הזה, ולהביא אותן במבוכה חלף הטוב והחסד, שגמלונו במדה מרובה בהזדמנות זו. חשבנו וחושבים אנו, כי בהודעות ממין זה צריכים להזהר זהירות גדולה. זאת היתה מחשבתנו הראשונה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.