מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
גורדון, י"ל. (אין תאריך). הילק והנמלה. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-20. http://bybe.benyehuda.org/read/3213
MLA:
גורדון, יהודה ליב. "הילק והנמלה". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-07-20. <http://bybe.benyehuda.org/read/3213>
ASA:
גורדון, יהודה ליב. אין תאריך. "הילק והנמלה". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-20. (http://bybe.benyehuda.org/read/3213)

הילק והנמלה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַיֶּלֶק וְהַנְּמָלָה / יהודה ליב גורדון

עָבַר קָצִיר כָּלָהּ קַיִץ, –

הַיֶּלֶק טָמַן יָד בַּצַּלַּחַת,

וַיְשׁוֹרֵר וַיְזַמֵּר וַיִּרְוֶה נַחַת

וּלְפֹעַל בַּשָּׂדֶה לֹא הִטָּה שָׁכֶם

וּפִתְאֹם רָאָה כִּי בָנָה חַיִץ

כִּי טָח תָּפֵל

עַל קִיר נֹפֵל!

כִּי בָא הַסְּתָיו, הִגִּיעַ הַחֹרֶף,

וּבְחֹרָיו אֵין טֶרֶף

וּבְבֵיתוֹ לָחֶם.

וַיֵּלֶךְ מַר בֵּיתָה הַנְּמָלָה

הַמְּכִינָה בַּקַּיִץ מַאֲכָלָהּ.

וַיְחַנֶּן קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶק:

„הָבִי, אֲחוֹתִי, לִי נַחֲלָה וָחֵלֶק

בִּמְגוּרַת הַדָּגָן אֲשֶׁר אָגָּרְתְּ;

נַהֲלִינִי בַּלֶּחֶם מֵאֲשֶׁר צָבָרְתְּ

עַד עֲבֹר הַסְּתָיו וִימֵי הַחשֶׁךְ,

וּבְבוֹא הָאָבִיב עֵת נָעֵמָה

אָז, חֵי נַפְשִׁי, לָךְ אֲשַׁלֵּמָה

נִשְׁיֵךְ זֶה עִם מַרְבִּית וָנֶשֶׁךְ,

נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל ”.

אוּלָם הַנְּמָלָה

טוֹבַת-הַשֶּׂכֶל

פִּי הַיֶּלֶק שָׁאָלָה:

„הַגִּידָה לִי, אָחִי, אֵיפֹה הָיִיתָ

בִּימֵי הַקַּיִץ? וּמֶה אָז עָשִׂיתָ? ”

– בִּימֵי הַזָּמִיר, אָז הִתְעַנַּגְתִּי,

כָּל הַיּוֹם שַׁרְתִּי, בַּדֶּשֶׁא שִׂחַקְתִּי,

לֹא זָכַרְתִּי הַסְּתָיו וִימֵי הַחֹרֶף! –

„אִם בַּקַּיִץ שַׁרְתָּ לֹא יָגַעְתָּ,

בִּמְחוֹל הַמְּשַׂחֲקִים צֵא נָא עַתָּה! ” –

עָנְתָה הַנְּמָלָה וַתֵּפֶן לוֹ עֹרֶף.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

עלוקה

מאת אין (פרוזה)

אבנים כבדות לוחצות על לבו של אברהם בולבן.

ויש שנדמה לו שאבנים אלו אינן אלא עלוקות, עלוקות קטנות הרבה-הרבה בתוך סגור-הלב, וביניהן עלוקה אחת גדולה, גדולה, מוצצת לפרקים תכופים. וכשהיא מתחלת מוצצת, חפץ היה באותו רגע להכניס את ידו לתוך חזהו, לעקור משם את הלב יחד עם העלוקה.

שתי פעמים שתים הרי לא שלוש ולא חמש אלא ארבע. השמים ממעל, הארץ-מתחת… וזה בית-האסורים, וזה חודו של בית המסגד.

חפץ היה בזה לברר לעצמו, שהוא לא יצא מדעתו, ושכוח השופט עדיין בריא אצלו.

וגופו של אותו דבר איך קרה מתחילתו ועד סופו?

וכשהוא מעורר את כוח זכרונו לשלב את המקרים אחד לאחד, הוא בורח וסולד מהתחלת הדבר. משתדל הוא להתחיל במקרים, שקרו לפני זה.

בעיקרו של דבר הוא נשאר פה לחג הפסח רק לפי-שעה, אחרי שהכול כבר היה ערוך בידו. כרטיסים מהמבורג ישר לניו-יורק, הוצאות לדרך דיו, החפצים וכלי-הבית כבר היו כמו נמכרים בין השכנים. חסר היה רק למסרם לידי הקונים ולגבות מחירם. גם בריכת הפרידה כבר לקח מהקרובים הרחוקים.

מפני מה לא יצא תיכף אחרי ימי הפורים, כמו שביקשהו אחיו מניו-יורק?

מפני שהוא חפץ היה לזכות מראש בתעודה מבית-ספרו. כלום צריך היה הרבה לתעודה זו. הרי אפילו לא לצור אותה על פי צלוחית בהיותו בחוץ-לארץ.

וגם… “למה אכחד? גם אני, גם אשתי, צר היה לנו למהר כל-כך להיפרד מן המקום, ששם קברנו מרבית ימי חיינו. הרבה דמעות שפכנו פה. הרבה פעמים זרחה עלינו פה השמש.”

ומה הם חיי בן-אדם, אם לא נאד של דמעות וקו אחד של זהרורית חמה?

“אילו היינו יוצאים תיכף אחרי הפורים.”

הוי! העלוקות מוצצות…

הוא הולך בצדי הרחוב בפסיעות דקות. שעטות רגליו על המרצפה הקשה נשמעות לאזניו. מביט אל תוך החנויות בלי חמדה. נכנע הוא תחת רוח דמיונו הרוקם לו בנשמתו רקמת מחזה כפי שאפשר היה שיבוא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.