מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הילק והנמלה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַיֶּלֶק וְהַנְּמָלָה / יהודה ליב גורדון

עָבַר קָצִיר כָּלָהּ קַיִץ, –

הַיֶּלֶק טָמַן יָד בַּצַּלַּחַת,

וַיְשׁוֹרֵר וַיְזַמֵּר וַיִּרְוֶה נַחַת

וּלְפֹעַל בַּשָּׂדֶה לֹא הִטָּה שָׁכֶם

וּפִתְאֹם רָאָה כִּי בָנָה חַיִץ

כִּי טָח תָּפֵל

עַל קִיר נֹפֵל!

כִּי בָא הַסְּתָיו, הִגִּיעַ הַחֹרֶף,

וּבְחֹרָיו אֵין טֶרֶף

וּבְבֵיתוֹ לָחֶם.

וַיֵּלֶךְ מַר בֵּיתָה הַנְּמָלָה

הַמְּכִינָה בַּקַּיִץ מַאֲכָלָהּ.

וַיְחַנֶּן קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶק:

„הָבִי, אֲחוֹתִי, לִי נַחֲלָה וָחֵלֶק

בִּמְגוּרַת הַדָּגָן אֲשֶׁר אָגָּרְתְּ;

נַהֲלִינִי בַּלֶּחֶם מֵאֲשֶׁר צָבָרְתְּ

עַד עֲבֹר הַסְּתָיו וִימֵי הַחשֶׁךְ,

וּבְבוֹא הָאָבִיב עֵת נָעֵמָה

אָז, חֵי נַפְשִׁי, לָךְ אֲשַׁלֵּמָה

נִשְׁיֵךְ זֶה עִם מַרְבִּית וָנֶשֶׁךְ,

נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל ”.

אוּלָם הַנְּמָלָה

טוֹבַת-הַשֶּׂכֶל

פִּי הַיֶּלֶק שָׁאָלָה:

„הַגִּידָה לִי, אָחִי, אֵיפֹה הָיִיתָ

בִּימֵי הַקַּיִץ? וּמֶה אָז עָשִׂיתָ? ”

– בִּימֵי הַזָּמִיר, אָז הִתְעַנַּגְתִּי,

כָּל הַיּוֹם שַׁרְתִּי, בַּדֶּשֶׁא שִׂחַקְתִּי,

לֹא זָכַרְתִּי הַסְּתָיו וִימֵי הַחֹרֶף! –

„אִם בַּקַּיִץ שַׁרְתָּ לֹא יָגַעְתָּ,

בִּמְחוֹל הַמְּשַׂחֲקִים צֵא נָא עַתָּה! ” –

עָנְתָה הַנְּמָלָה וַתֵּפֶן לוֹ עֹרֶף.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

חלום על תל-אביב

מאת אברהם רגלסון (עיון)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


“אבא” – אמרה הבחורה, בת הט"ז, בבית אחד בעיר נום אשר באיזור-הקרח בצפונה של אלאסקה – “ספר לי על דבר תל-אביב”. היא היתה בעלת פנים סגלגלים-יהודיים, ומהתגעגעה על בני-עמה שאינם מצויים תחת מאורות-הצפון, הגתה בתולדות-ישראל מאת גרץ בתרגום אנגלי, ובאנציקלופדיה היהודית, הוצאת פילאדלפיה. היא שמעה ממציאות העיר תל-אביב, ושאלה לפרטים מאת אביה, שהיה מוחזק אצלה ידען בעניני יהדות.


האב הפסיק את הראדיו מנגן, סגר את מאורות החשמל בקנים היוצאים מן הכותל, והניח את האחד שבעמוד-המנורה על יד כורסתו. הבת התקפלה על המרבד לרגליו, והרימה פניה אליו מתוך הקשבה. הוא סיפר:


"תל-אביב שוכנת על חוף ים-התיכון, והיא העיר הישראלית הראשונה, תפארת האומה. באים אליה פליטים מכל העולם. כבוא פליטים – אך ירדו מן הספינה – יקדמו זקני-העיר את פניהם בברכה, וישאלו אותם למלאכתם ומה כסף הביאו אתם. והיה אם העולה לארץ עשיר הוא, וענו זקני-העיר ואמרו לו:


“באת, נפשך בכפך, מגלויות ורדיפות. ראה שלא תחלל את העיר המוכנת לתת לך מנוחה, ולא תביא טומאה אל ארץ מקלטתך, בכספך: לא תעביד בו את אחיך כעבד, ולא תעשה בו מסחר באדמת-הקודש. יוכנס הכסף אשר הבאת אתך לאוצר-הלאום, ורק אוצר-הלאום יקנה קרקעות, בשביל שלא יעלה מחירן. הן רבּים הפּליטים הבּאים, ואנחנו צריכים לרוב אדמה בשבילם, ואיך נרכשנה אם יום-יום יאמיר מחירה מהתחרות הקונים? וכסף-חוק יושב אליך מאוצר-הלאום כפי צורך מחיתך ומחית משפחתך, ותמיכת קרוביך אשר מחוץ-לארץ, עד שתנוח מייסוריך וטלטוליך, ונכנסת אל מחנה העובדים”. ואם עני הוא הבּא, ידאגו זקני-העיר לו ולמשפּחתו לתת להם דירה, מרפּא ומזון, עד הצטרפם גם הם אל שורות העובדים. כי העיר תל-אביב, כולה עובדים: אין עשיר ואין עני בה.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.