מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"ארח חיים" ציוני

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“ארח חיים” ציוני / חיים נחמן ביאליק

(בועידה לתרבות עברית באמריקה, אדר תרפ"ו)

– הדאגה לקיומו הרוחני גדלה ביותר אחרי החורבנות האחרונים. ואתם כאן – לא לשם איזה תקון ושפור חייכם אתם בלבד התאספתם, השאלה היא קרדינלית בכל מקום: היכולים אנו לבנות את א“י ואת עצמנו בזמן אחד, בנינה המלא והשלם של א”י בלי בנינו הרוחני בגולה? התורה שניתנה לשם ארץ-ישראל – במדבר ניתנה, הציונות בנדודים גם היא כתורה במדבר. במקום חבה תבוא החובה, ולא בכסף בלבד כי אם בחובות לאומיות, כל ציוני בביתו, במשפחתו, בילדיו הוא – עבודה זו לא באה לשם אחרים, כי-אם לשם עצמכם. עבודת התרבות איננה עבודת הכלל, כי אם עבודת-הפרט. צריך שיווצר “שלחן-ערוך” או “אורח-חיים” ציוני, שעל פיו יחיה כל הדוגל בשם התחיה העברית.

לו היו חיים אלה העומדים בראש הציונות כאן חיים עבריים שלמים – היה הענין שונה לגמרי. אך האסון הוא בזה, שרובם של המנהיגים האלה הם בעצמם שבעי תרבות זרה. ואיך יכולים הם לעורר רעב לתרבות עברית אצל אחרים, אם הם בעצמם אינם רעבים לתרבות זו, ואין בהם אנשים שהשפה והתרבות העברית הן להם צורך נפשי, לא כדברים הכתובים בפרוגרמה, כי אם כהכרח פנימי? ואסוננו אינו בזה, שבתי-החנוך כאן אינם מטפוס אחד; המחלה היא אחרת: הדם אינו נוזל דרך העורקים השונים. יש לנו “חכמת-ישראל”, שאין לה כל קשר עם חיינו הריאליים. אותו הדבר גם באורטודוקסיה. התפוררותנו זו, מבלי שייכות וקשר כל שהוא אל חיינו בהוה – היא בעוכרנו.

הציונות באה לאחה את הקרעים האלה. הציונות יכולה להתרומם מעל ולכל בתנאי ובדרישה אחת – שהכל יהיה לגורם חי ופועל בתוך תחומי היהדות. הציונות בתור נושאת רעיון המדינה בישראל יכולה לתמוך בכל התנועות השונות האלה בתנאי – שפעולתן תהיה פעולה תרבותית חיה.

אין אני, במובן ידוע, יהודי דתי, אך שמח אני גם בחנוך דתי. אנו באים להוסיף,ולא לגרוע, אולם גם כאן בתנאי, שתורתנו לא תהפך לדוגמה יבשה וקרה, אלא תהיה תורת-חיים. ומתפלא אני על התנגדותם של רבנים לפעולה זו שאתם פותחים בה. אולם אין להתפלא כלל על ה“ראביים” הידועים, שיצאו אף הם כנגד, ה“רביים” האלה יראים מפני פריחתה של התרבות העברית בארץ זו, שמא תראה קטנותם לאורה… ממערב אירופה באו אלה עם ה“כבודה” הרוחנית שלהם, ומה הוסיפו? איזו תורות חדשות, איזה רעיונות חדשים ומקוריים? – לא כלום

אולם זכרו: “דלא מוסיף – יסוף”, מי שאיננו מוסיף סופו לגווע. הכלל הזה מכוון לא רק כלפי יחידים, אלא גם כלפי אומות וקבוצים שלמים. ואתם, יהודי אמריקה, אם לא תוסיפו על אוצרותינו הרוחניים – סוף תסופו! אמנם לא אתם בלבד. דאגה זו ל“דלא מוסיף” צריכה לחדור עתה לתוך כל העולם היהודי. היהדות חדלה ל“הוסיף” – כאן עיקר הטרגדיה שלנו. יזכרו נא ציוני אמריקה, שעליהם – כמו על כל יהודי אמריקה – לתמוך בעבודה ארץ-הישראלית לא רק בשביל א“י כי אם גם בשבילם הם ולטובתם הם. וכלום תענית היא שתוכלו “לפדות” את עצמכם ב”צדקה"? ואתם מדברים על רעב לתרבות עצמית ונהנים מאוצרות תרבות זרה – בחינת “הולך אצל פלגשו ונשבע בשם אשתו”…

איני מבין את הפחד והיראה שאתם מפילים על עצמכם, האמנם צריכים אנו באמת לשלם בנשמתנו וברכושנו הלאומי בעד מעט הזכויות שאנו מקבלים? – זו היא השאלה וכך צריך להציגה. אתם דרשו זכויות לאומיות שלמות וחנוך עברי מלא – דרשו את זה לפחות מעצמכם. בית-ספר עברי שלם – לא למוד של שעה וחצי ליום. מאמין אני, שאלמלי הצגתם לעצמכם את התפקיד הזה, הייתם מצליחים להגשימו, ואתם צריכים להרגיש את עצמכם כאומללים, כל זמן שלא תצליחו להגשים את האידיאל הזה בשלמותו.. אנו ברוסיה לא יראנו להציג דרישות כאלה ואתם כאן יראים. כלום זה הוא החופש שלכם פה באמריקה?!

זאת ועוד אחרת. אל לכם להסתפק בחנוך אלמנטרי בלבד. איזה רגש כבוד ירחש הדור הצעיר שלנו אל תרבותננו ואל עמנו, אם כל ה“מטען” הרוחני, שבו הוא יצא מבית-הספר, יהיה “הפטורה” ו“ברכות”? מבתי ספר עממיים בלבד לא נושע. צריך שיוצרו גם מוסדות חנוך תיכוניים וגבוהים, נוסף על אלה צריך ליצור גם אוניברסיטאות עממיות, למען קרב את ההשכלה אל המוני העם. כאן תסייע לכם בהרבה א“י שלנו. א”י תקבל מכם תרומה ומעשר ותעבד את זה – בשבילכם ולמענכם, אך עיקר העיקרים – אל תדמו בנפשכם, שהתאספתם היום לשם איזה תקון קל-ערך בחיים, לא ולא! בפני שנוי עצום וקרדינלי בחייכם ובחיי כל עמנו אתם עומדים. עבדו והצליחו!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

צללי-ערב

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

כשאנו, יושבי הכרכים, עודרים ברחובות קריה ואנו רואים את הבתים הגדולים, בתי- חומה, בעלי עליות רבות, - הלא כמצודות בעלות חלונות הרבה הם בעינינו. גם לעין היותר בהירה קשה להפלות בין בית לביתו בין שער לשער. תכנית אחת לכולם. כולם נבנו על פי מידה אחת וסדר אחד, בלי עצמיות מיוחדת ובלי נפש, גם שוכרי הבתים, שוכרי הדירות בתים באים ויוצאים חליפות, זה יגור שנה וזה שנתים ימים; במקום שגר איש בעל בנים יגור אחר- כך חשׂוך בנים במעון זה גרה אלמנה ושתי בנותיה, אשר נהגו מיגיע כפיהן ותחיינה בשלום ועתה הוא משכן למשפחה שחצנית וצעקנית. בעליה זו פרחה תומת נערה יפה, פרחה הילדות, ועתה יושב שם איש זקן, שהוא למשא על בניו… גם ליושבי המעונות והדירות בעצמם קשה להטביע חותמם על משכנם מספר חדרים עושה דירה אחת החלונות שוים, הקירות שוים, התקרות והרצפות שוות, במה איפוא יעשה היחיד את ביתו ששונה מחברו? –

אחרת היא העיר הקטנה, שם השמים רבים והאויר רחב. אין בית דבק בחברו, אין רחוב מאפיל על חברו, איש איש בונה בשלו, ברשותו – כחפצו. לפי צורת הבית ואופן בניתוֹ כבר נדע את היושב בו. ואפילו בעיירות קטנות, מושבות בני- ישראל, ששם אין עושר ויכולת חומרית גדולה, אלא מסורה רבה ודברים משותפים יהודיים הרבה, אפילו בעיירות קטנות יש לכל אחד ואחד פנאי לתת מעט עצמיות לביתו, זה ניכר בגנו וזה בחצרו, זה בחלונותיו וזה בדלתותיו, זה במעלות של אבן או של עץ וזה במעקהו או בכרכובו, זה יצפה גנו ברזל אדום, שחור או ירוק וזה ברעפים אדומים או נסרים קטנים. זה עושה אותו תבן וזה סוף, זה אוהב את הצבע הלבן וזה את הכחול או את הירוק והאדמדם. ואם תראה איש שטרוד הוא בבית- המדרש בעניני התפילה, טליתו על ראשו ועיניו לספר התהילים, או להפך, תראה איש שקוע בעניני דארעא, רץ ברחובות למכור אן לקנות, ללווֹת או לשלם, ובכלל לעשות מסחר ולהביא לחמו, אל תאמין שכולו נתון לדברים הללו ולא נשארה בו איזה מחשבה בדבר שכלול ביתו ועצמיותו. ואפילו זה שאינו מקפיד על בגדיו ליפוֹתם מיפה הוא את ביתו; ואפילו זה שחושב כל קישוט למעשה “יצר- הרע” מקשט הוא את ביתו, ודוקא בלי יצר הרע, כי אם במעט יצר טוב..

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.