מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַל תִּבֶז לִמְשׁוֹרֵר

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַל תִּבֶז לִמְשׁוֹרֵר, אֵין מִלָּה בְּפִיו

בְּהִמּוֹט מַמְלָכוֹת הַחוֹבְקוֹת גְּבוּל-עוֹלָם,

וְצָצוּ כְּבַעְבּוּעוֹת מִצְטָרְפוֹת עַל בִּיב

אַךְ גָּלְמֵי-מִשְׁטָרִים, שִׁית גֹּלֶם עַל גֹּלֶם.

וְנִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת לֵיל-שִׂנְאָה, וְאֵין שְׁבִיב

נְגֹהוֹת לָאֹפֶל, הִכְרִיזוּ בִמְחוֹלָם

כָּל-שְׂבֵעֵי חֵיל-זָרִים מִשְׁתַּגְּעִים, וּבְזִּיו-

הַנְּבִיאִים יִתְאַמְּרוּ הַנִּקְלֶה, הַגֹּלֶם.

יִתְפּוֹרְרוּ סְלָעִים וּבְלָעָם הַיָּם,

וּבְאָרְנֵי-אֵל יְשַׂחֵק וִידִקֵּם בַּעְיָם, –

לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לוֹ יִבְשַׁל הַזָּרַע!

הֲיָקוּם בְּגַלִּינָה אוֹ יַעַל בַּסְּעָרָה?

בַּמָּקוֹם שָׁם מִשְׁבָּר מִשְׁבָּר יָרֹעַ,

יֵשׁ יִפְלֹט נַרְקִיסִים וּתְלוּשֵׁי-אַשְׁכְּרוֹעַ – - - 1


אודיסה 12/6/1921


  1. Buchsbaum, букъ, beech  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

י"ד ברקוביץ, אמן הסיפור הקצר

מאת אברהם רגלסון (עיון)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

עוד ברקוביץ בהנץ-עלומיו וכבר הוּכּר כאמן-סיפור בוגר. זאת בגרותו התבטאה בנקיון-מלאכה וגמר-שיכלול; בסגנון חסכּני, הדבק בעיקר ומרחיק את המיוּתּר; בהסתכלות צלולה, ערה לתנועות גוו-ופנים שהן ארשת לריגושי-נשמה. מצייר הוא נפשות בייחודן, תקועות בפינה שלהן ובהווי שלהן, מכוּוצות תחת פיסת שמיהן–

והרי הן בבוּאה למסכּנוּת בני-אנוֹש על פני כל תבל-ארץ.

כי חותמם הכללי של סיפורי ברקוביץ העיקריים הוא הבדידות והנכר, והעוגמה הרובצת על הנשמה לבלי סוּר.

מקצת סיפוריו

דוגמה קיצונית לכך היא תיאוּר המשפחה ב“רוחות רעות “. בית רעוע, נוטה לנפּול; אב חולה שכוּב כל כל החורף על גבי התנור הצונן, תמיד רוטן על שאין מברים אותו ב”כלכלה טובה”; ילדים ערומים-למחצה, מתגלגלים תוך בלוֹאי-סחבות על גבי מיטות רסוקות; אם דווּיה, מורטת נוצות בבתי-זרים, והאב מונה חטאיה, שהיא “בהמה” הנותנת לבעלי-בתים לקפח שכרה, ושאין בה דיעה להבין לנפשו וצרכיו של חולה מסוּכּן כמוהו… אף בחורים גדולים בבית, יוצאים ובאים (והאב חושד בהם כי הם זוללים נקניקים בחוץ, והבית אינו רואה סימן-טובה מהם), וכשהם נכנסים, הם מכבדים במכות נמרצות את הקטנים שבמיטות, על שהם צובטים איש בשר-אחיו מתחת לסחבות, אגב יללות וצעקות, או שהם מתהוללים בצוותא בקפיצות ו“תעוּפות” מעל דופן עקום של מיטה.

תינוק בעריסה, ציפצוּפוֹ כציפור חלוּשה. באחד-הבקרים נפח נפשו. נכנסה שכנה עם יהודי זר, שזקנוֹ-ושפמוֹ סומרים בגלידי-קרח. (מכאן ואילך, לשון-הסיפור במקורו): "היהודי החזיק תחת זרועו כמין סל-נצרים. לא התבונן על איש בכניסתו ושאל בקול גס וזר:

–נוּ, היכן הוא זה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.