מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַל תִּבֶז לִמְשׁוֹרֵר

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַל תִּבֶז לִמְשׁוֹרֵר, אֵין מִלָּה בְּפִיו

בְּהִמּוֹט מַמְלָכוֹת הַחוֹבְקוֹת גְּבוּל-עוֹלָם,

וְצָצוּ כְּבַעְבּוּעוֹת מִצְטָרְפוֹת עַל בִּיב

אַךְ גָּלְמֵי-מִשְׁטָרִים, שִׁית גֹּלֶם עַל גֹּלֶם.

וְנִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת לֵיל-שִׂנְאָה, וְאֵין שְׁבִיב

נְגֹהוֹת לָאֹפֶל, הִכְרִיזוּ בִמְחוֹלָם

כָּל-שְׂבֵעֵי חֵיל-זָרִים מִשְׁתַּגְּעִים, וּבְזִּיו-

הַנְּבִיאִים יִתְאַמְּרוּ הַנִּקְלֶה, הַגֹּלֶם.

יִתְפּוֹרְרוּ סְלָעִים וּבְלָעָם הַיָּם,

וּבְאָרְנֵי-אֵל יְשַׂחֵק וִידִקֵּם בַּעְיָם, –

לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לוֹ יִבְשַׁל הַזָּרַע!

הֲיָקוּם בְּגַלִּינָה אוֹ יַעַל בַּסְּעָרָה?

בַּמָּקוֹם שָׁם מִשְׁבָּר מִשְׁבָּר יָרֹעַ,

יֵשׁ יִפְלֹט נַרְקִיסִים וּתְלוּשֵׁי-אַשְׁכְּרוֹעַ – - - 1


אודיסה 12/6/1921


  1. Buchsbaum, букъ, beech  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

דַּפִּים מִפִּנְקָס פָּתוּחַ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

קול מנסר ואומר:

ישׂראל בין המצָרים. עשׂרה מיליונים בשׁבע ועשׂרים מדינה. ואין קשר של קיימא בין החלקים. ואין חיים לאומיים עצמיים לכל אחד מהחלקים. ואין עבודה פרודוקטיבית, אין עבודה אטית, אין עבודת-דורות – היסוד לכל קולטורה אנושית – לאומית. ההכרה הלאומית היוצרת – לא הקֵהה, השׁוביניסטית, הכוזבת, הקלֶריקאלית – הכרת אחדות-האומה ושׁיתוף הקולטורה שלה – חלשה בהכרח, תלויה באוויר ובנס; ובמציאות – אין חיים לאומיים ואין מקום לחיים לאומיים והולכות ונשמטות האפשרויות האחרונות לחיים לאומיים … חסר העיקר מספר-חייו של ישראל. –

ושוב מנסר הקול ואומר:

האדם הישׂראלי בין המצָרים. ב“מצר-האדם” ובמצר הישראלי, בכלל, אין אדם ישראלי בנמצא. יש ישראלים-רוסיים, ישראלים-גרמניים, ישראלים-אמריקניים, ישראלים-מזרחיים – לאדם ישראלי, כמו שהוא, בלי הוספות יוצאות-דופן, בלי ערבוביה, בלי ז’ארגון – אין מקום. “בארות, בארות נשברים” ומאות מקורות נרפשים. בחינת “יניקה מן הקליפות”.

–––––

והמצב הזה – בכל היקפו ובכל אימתו – האם נתבטא בספרותנו בעת האחרונה? האם נתנה לנו ספרותנו – פרי חיינו וביטוי חיינו – איזו תמונה – ולוּ מקוטעה, ולוּ אי-אלו “מומנטים” – מן המראה הנורא הזה? האם חגרה למצער, את כוחותיה לסור ולראות את המראה הזה, לבוא בסודו, לרדת לכל עמקו?

השאלה לראש הדף– במידה ידועה – היא, אמנם, מופרכה מעיקרה. שהרי כלום אין הספרות – במובנה היותר נעלה – התגלמות הכוחות הגלויים והצפונים של האומה? כלום אין העם, שפת-העם ומולדת-העם – תנאים הכרחיים למציאות ספרות לאומית? וספרות, אשר שלוש אלה אין לה, ספרות “ההולכת בלי כוח לפני רודף”, ספרות שכולה בין השמשות ובין המצָרים, ספרות שכולה נמצאת על כתפותיהם של מספר יחידים עקשנים, ספרות שכבר יבש מקור-דמעותיה – הקינה הגדולה החדשׁה מאין לה? הכוח מאין יִמָצא לה להיות לפה למצר-האדם, למצר הישראלי?

“צבת בצבת עשויה” – ולכאורה אין מקום לשום טענות ותביעות, ההגיון אינו נותן מקום לקטגוריה… לשום קטגוריה… יד לפיך, הקורא העברי!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.