גִּבּוֹרֵי חַיִל! עֵת תֹּאכַל הַחֶרֶב
אַף תִּגְזוֹר חַיָּתִי וַחֲלָלִים תֶּרֶב,
נָא אֶל גּוּפַת שָׁאוּל לֵב אַל תָּשִׂימוּ
אַךְ חֶרֶב לַאֲדֹנָי הָרֵם תָּרִימוּ!
נוֹשֵׂא הַצִּנָּה לִי, נוֹשֵׁא הַקֶּשֶׁת!אִם אֶת-עַמִּי יָנִיסוּ גַת ופְלֶשֶׁת –
דָּקְרֵנִי נָא טֶרֶם נִזְרִי חִלֵּלוּ
פֶּן עַרְלֵי לֵב קָמַי בִּי יִתְעַלֵּלוּ.
בֵּן פּוֹרָת, בַּר לִבִּי! בַּל נִפָּרֵדָה,יַחַד נַצְלִיחָה אוֹ יַחַד נֹאבֵדָה
הַנֵּזֶר רַב אוֹר הוּא, מִמְשָׁל רַב כֹּחַ!
גַּם מָוֶת רַב מִשְׂרָה, מֶלֶךְ מָנוֹחַ!