מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עיני אעצם

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֵינַי אֶעֱצֹם / רחל המשוררת


עֵינַי אֶעֱצֹם

פֶּן אֶקְרָא בְּעֵינֶיךָ.

פָּנַי אָלִיט

פֶּן יַכֵּם מַגְלֵב-הָאֱמֶת.

גָּזַרְתִּי: אָסוּר!

נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי

אַךְ הַלֵּב הָעִקֵּשׁ לֹא צִיֵּת.


“עֱנוּת הָאֱמֶת” –

אֵי מָנוֹס מִפָּנֶיהָ?

עֱנוּת הָאֵימָה שֶׁל אֱמֶת מְבִישָׁה.

כָּבֵד הַמַּשָּׂא מִכְּתֵפַיִם.

כִּתְפֵי-אִשָּׁה.


א' תמוז, תרפ"ט

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

בְּחַיֵּינוּ וּבְעִתּוֹנוּתֵנוּ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

ישועות ונחמות ליהודים באנגליה. – אורח ספרותי מהוגן ומכובד מאמריקה. – הפרוספקט והעתון


בעתון יהודי אחד מעבר לים, בחלק המעשים בכל יום, התחלתי לפני איזו ימים לקרוא את סיפור-המעשה הזה:

“מעשה ובא יהודי אחד כבן שלושים, אופה, הוא ואשתו ושני ילדיו עמו מאודיסה לחוף בריטניה. מטרת היהודי לא היתה להשתקע בלונדון, כי אם לגור בה עד שאמו, הגרה באפריקה הדרומית, תשלח לו את ההוצאות הדרושות לבואו אליה. הממונים על הכניסה, כששמעו מפי הנודד, שיש בדעתו לכשיקבל את הכסף, שיספיק רק לאחד, להניח לפי שעה פה את אשתו ובניו, אמרו: “לא! אין לנו צורך בנשים עזובות! ואם כן, נחזיר את אשתך וילדיך לרוסיה, ומשם תקחם”. וכך הווה: האשה וילדיה הוחזרו והוא נכנס אל הארץ. אבל לא לאורך-ימים. כי נשבר לב האיש בקרבו על הדבר הזה ויחלה. הכסף מאמו נתקבל על שם חברת-אניות אחת, אבל הרופא של אותה חברה הזהיר בו לבל יסע, כי שם לא יניחוהו להיכנס מפאת מחלתו. הכסף וכרטיס-האניה הוחזרו לאמו, והחולה מכל הנעימויות הללו חלה עוד יותר עד שנפל באמת למשא על מוסד של צדקה אחד… אז נתבע ה”פושע" לדין, על שהוא נופל למשא, ונגזרה עליו גזירת גירוש".

זריתי את העתון מבלי משים ולקחתי עתון אחר. והנה מן ה“ראזסביט”, שאף הוא היה מונח על שולחני, יצאה לקראתי חדשה, ואף היא מאנגליה (בחלק הכרוניקה מחו"ל, גליון 43) וזה לשונה:

“עוד לא כבר התהלכו שמועות, כי גיאורג מלך אנגליה אינו אוהב ביותר את היהודים, בעוד שאביו היה עמהם תמיד ביחסים טובים מאד. אכן על פי המספר הרב של יהודים בפארלאמנט האנגלי אי-אפשר היה להאמין בשמועות הללו, אך בכדי לשים קץ גמור לשמועות האלה, הלכו המלך והמלכה ובאו למשתה אשר עשה ליאופולד רוטשילד; וגם עד אז ביקר גיאורג את ששון, בא-כוח שני של יהודי אנגליה”.

עד כאן הלשון-הזהב. גמרתי וחשבתי כך:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.