מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ויהי מי האיש

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וִיהִי מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבֹא אַחֲרָי,

וִיהִי בֶן-חוֹרִין וִישַׁר קוֹמָה מִמֶּנִּי,

וְאִם-שִׁבְעָתַיִם יִיפוּ חַיָּיו מֵחַיָּי,

וְאִם יָבִין וְלֹא-יָבִין לְכָל-הֲגִיגִי –

אַחַת אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד: לַהֲמוֹן לִבִּי לֹא-יָבוּז

וּבְמַכְאוֹב נַפְשִׁי לֹא-יִתְעַלָּל.

בָּדָד, בַּאֲשֶׁר יְהִי, עִם סֵפֶר חַיַּי יִתְיַחֵד

וּבִבְלוֹאָיו יַשְׁקִיעַ רֹאשׁוֹ,

וְשָׁתָה אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַמְּרוֹרוֹת הָהֵם, וּבָאוּ

כְּזֶפֶת בּוֹעֵרָה בְּעַצְמוֹתָיו,

לְהַכּוֹת לִבּוֹ בְּשִׁגָּעוֹן וּלְהַעֲלוֹת מִמַּעֲמַקָּיו

שַׁאֲגַת נִצְלֶה חַי עַל-גֶּחָלָיו.

וְהָיָה כִּי-יִיגַע מִסְּחֹב אֶת-נַפְשׁוֹ בֵּין הַשּׁוּרוֹת –

שְׁבִילֵי אֵשׁ וָשֶׁלֶג עֲקֻבֵּי דָמִים,

וְכִי-יִסְלֹד כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמִּלִּים הָעַקְרַבִּים

הַנּוֹשְׁכִים מֵרֹעַ לֵב אֶת-בְּשַׂר עַצְמָם,

נָשֹׁךְ וְהָדֹק שֵׁן וְהַרְעֵל עַד לְהֵחָנֵק

מֵאֵין אוֹנִים וָמֶרִי יַחְדָּו,

וְכִי יִרְוֶה עַד לְשָׁכְרָה אֶת-הַחֵמָה, עַד לְשַׁקֵּץ עֱנוּת אָב וָאֵם

וְעַד לְנָאֵץ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם –

וְהֵנִיס אֶת-עֵינָיו הַצִּדָּה, אֶל פֶּתַח אָהֳלוֹ, וּמָצָא

וְהִנֵּה נַפְשִׁי עוֹמֶדֶת שָׁם דּוּמָם,

חֲשׂוּפָה בְּכָל-נְגָעֶיהָ תַּעֲמֹד, וּבְכָל-מַדְוֶיהָ הָרָעִים,

וּבְכָל-כִּשְׁלוֹנָהּ וְעֶלְבּוֹנָהּ:

"רְאֵה, הִנְנִי לְפָנֶיךָ, רְאֵה מֶה הָיוּ חַיַּי וְטִיבָם,

וְכֹחִי מָה, וּמָה אֱמוּנָתִי וּמִרְיִי."

וְרָאָה, וְכָבָה נִיצוֹץ הַבּוּז, הֻצַּת רֶגַע בְּעֵינָיו,

וְתוֹכַחְתּוֹ עַל-שְׂפָתָיו תָּמוּת;

וְדִמְעַת סְתָרִים תָּבֹא, פִּדְיוֹן לְחֶרְפַּת חַיַּי

וְכִפּוּרִים לִקְלוֹן עֱנוּתִי.

תרע"א.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

לעם הארץ

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

א

אותו המין שקרא אותנו “עמא פזיזא”, טעה אך בטעמו, אבל לא במשפטו.

לא בזה שהקדמנו “נעשה” ל“נשמע” הננו עמא פזיזא, אבל בזה, שעוד ימים מועטים, אחרי שאמרנו פה אחד “כל אשר דבר ה' אלהינו נעשה ונשמע”, חזרנו בנו ורקדנו לפני עגל הזהב.

קריאה אחת “אלה אלהיך ישראל!”, דיה היתה להשכיח מלבנו את התלהבותנו הגדולה במעמד הר סיני.

ועוד יותר פזיזים הם אלה, אשר שירותיהם הנלהבות במשך שש שנים לציון ומחמדיה חלפו ברגע אחד כצל עובר לשֵמע השם “אוגאנדה”.

דיה היתה המלה הקטנה הזו, שיצאה מפי המנהיג הגדול המנוח, להשכיח מלבם את התלהבותם, שיריהם וגעגועיהם לארץ האבות במשך שש שנים.

והמהדרים שבהם אוחזים מעשה אמנון בן דוד ומקיימים בציון: “גדולה השנאה מן האהבה אשר אהבה”, וארץ החמדה, ארץ הגעגועים, אשר שמה וזכרה היו משאת-נפשם במשך שש שנים, נהפכה פתאום לארץ הפגרים, ארץ חשך וצלמות…

וכל כך למה? מפני שדודנו ישמעאל לא התנהג עמנו במדת חסידות “שלי שלך”, כראוי לדוד הגון, ולא אמר לנו: “בואו, אחי ורעי, בואו ורשו את הארץ, הרי שלכם לפניכם!”

ופה הגענו לפרק אחר.

לא פרק של פזיזות, אלא פרק של עניות הדעת, או מה שיותר גרוע, פרק של מעשי ילדות.

אחת משתי אלה: או שהאמינו הציונים האלה באמונה שלמה, שבמשך חמש או שש שנים ירחם השולטן את יעקב וישיבהו לאדמתו ברחמים גדולים, או שהבינו, שדבר זה אי-אפשר ודרוש לזה זמן מרובה, עבודה קשה וגדולה ואוצרות זהב.

באופן הראשון אין לך עניות הדעת גדולה מזו, לחשוב, כי מושל אדיר ימסור אחת ממדינותיו לעם אחר לא בכסף ולא במחיר, רק לשם-שמים ובשביל האידיאה.

באופן השני – הנסיגה עתה לאחור גרועה יותר מעניות הדעת. אם גם מתחלה לא היתה התקוה ברורה, אין עתה סבה להתיאש ממנה.

רק ילדים קטנים משברים היום בלי חמלה ובלי סבה את שעשועיהם מיום אתמול.

אבל רואה אני, שהאופן הראשון יותר קרוב אל האמת.

זה נראה מן הבטול והלעג של גדלות, שהציונים החדשים מתיחסים בהם אל ה“חובבים”.

על החובבים הם מביטים לא כמו על גמדים, כי אם כמו על תולעים זוחלות.

הם, החובבים, כל פעולתם מאפס ואין: במשך עשרים ושלש שנים יסדו רק כשלשים מושבות.

לא כן הציונים החדשים, הם לא רק כנשרים יעופו, אך כעגלת-הקיטור.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.