וִיהִי מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבֹא אַחֲרָי,

וִיהִי בֶן-חוֹרִין וִישַׁר קוֹמָה מִמֶּנִּי,

וְאִם-שִׁבְעָתַיִם יִיפוּ חַיָּיו מֵחַיָּי,

וְאִם יָבִין וְלֹא-יָבִין לְכָל-הֲגִיגִי –

אַחַת אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד: לַהֲמוֹן לִבִּי לֹא-יָבוּז

וּבְמַכְאוֹב נַפְשִׁי לֹא-יִתְעַלָּל.

בָּדָד, בַּאֲשֶׁר יְהִי, עִם סֵפֶר חַיַּי יִתְיַחֵד

וּבִבְלוֹאָיו יַשְׁקִיעַ רֹאשׁוֹ,

וְשָׁתָה אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַמְּרוֹרוֹת הָהֵם, וּבָאוּ

כְּזֶפֶת בּוֹעֵרָה בְּעַצְמוֹתָיו,

לְהַכּוֹת לִבּוֹ בְּשִׁגָּעוֹן וּלְהַעֲלוֹת מִמַּעֲמַקָּיו

שַׁאֲגַת נִצְלֶה חַי עַל-גֶּחָלָיו.

וְהָיָה כִּי-יִיגַע מִסְּחֹב אֶת-נַפְשׁוֹ בֵּין הַשּׁוּרוֹת –

שְׁבִילֵי אֵשׁ וָשֶׁלֶג עֲקֻבֵּי דָמִים,

וְכִי-יִסְלֹד כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמִּלִּים הָעַקְרַבִּים

הַנּוֹשְׁכִים מֵרֹעַ לֵב אֶת-בְּשַׂר עַצְמָם,

נָשֹׁךְ וְהָדֹק שֵׁן וְהַרְעֵל עַד לְהֵחָנֵק

מֵאֵין אוֹנִים וָמֶרִי יַחְדָּו,

וְכִי יִרְוֶה עַד לְשָׁכְרָה אֶת-הַחֵמָה, עַד לְשַׁקֵּץ עֱנוּת אָב וָאֵם

וְעַד לְנָאֵץ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם –

וְהֵנִיס אֶת-עֵינָיו הַצִּדָּה, אֶל פֶּתַח אָהֳלוֹ, וּמָצָא

וְהִנֵּה נַפְשִׁי עוֹמֶדֶת שָׁם דּוּמָם,

חֲשׂוּפָה בְּכָל-נְגָעֶיהָ תַּעֲמֹד, וּבְכָל-מַדְוֶיהָ הָרָעִים,

וּבְכָל-כִּשְׁלוֹנָהּ וְעֶלְבּוֹנָהּ:

"רְאֵה, הִנְנִי לְפָנֶיךָ, רְאֵה מֶה הָיוּ חַיַּי וְטִיבָם,

וְכֹחִי מָה, וּמָה אֱמוּנָתִי וּמִרְיִי."

וְרָאָה, וְכָבָה נִיצוֹץ הַבּוּז, הֻצַּת רֶגַע בְּעֵינָיו,

וְתוֹכַחְתּוֹ עַל-שְׂפָתָיו תָּמוּת;

וְדִמְעַת סְתָרִים תָּבֹא, פִּדְיוֹן לְחֶרְפַּת חַיַּי

וְכִפּוּרִים לִקְלוֹן עֱנוּתִי.

תרע"א.