תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי הָרָךְ

עוֹמֵד גְּדִי, כַּשֶּׁלֶג זָךְ.

הַגְּדִי הָלַךְ לִמְקוֹם סְחוֹרָה,

וּבְנִי יִגְלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה;

הַגְּדִי יָבִיא שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים,

וּבְנִי יָבִיא הֲלָכוֹת וּפְסוּקִים;

הַגְּדִי יָבִיא תְּמָרִים וַחֲרוֹבִים,

וּבְנִי יָבִיא מַעֲשִׂים טוֹבִים.

טוֹבִים וּמְתוּקִים חֲרוֹבִים וְצִמּוּקִים –

דִּבְרֵי תּוֹרָה מֵהֶם מְתוּקִים;

דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּיָּם עֲמֻקִּים,

דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפָּז יְקָרִים;

יֶחְכַּם בְּנִי וְיִכְתֹּב סְפָרִים.

יִגְדַּל שְׁמוֹ וְיַאֲרִיךְ יָמִים

וְיִהְיֶה יְהוּדִי כָּשֵׁר וְתָמִים.