קינה בצורת שיר אזור. חתימת השם: יצחק בן ששת.

אֶרֶץ חֵפֶץ, נִדָּחַיִךְ / יוֹם יוֹם שׁוֹאֲלִים בִּגְלָלֵךְ,

צוֹפִים שׁוֹאֲפִים לִמְנוּחַיִךְ / לֵאמֹר ״בֵּית יְיָ נֵלֵךְ!״

שָׁלוֹם רַב, קִרְיַת מֶלֶךְ,

       שָׁלוֹם מֵאֵת צִבְאוֹתַיִךְ,

       יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, / שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתַיִךְ!

צִיּוֹן הָעִיר הַהֻלָּלָה / מֵאָז לִצְבִי וּלְכָבוֹד,

עָלַיִךְ רוּחִי חֻבָּלָה, / עָלַיִךְ לִבִּי יִדֹּד.

יִדֹּדוּן בִּשְׁבִי וּנְדוֹד,

       יִדֹּדוּן כָּל מַחֲנוֹתַיִךְ,

       כִּי אֵשׁ אָכְלָה הֵיכָלֵךְ / וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתַיִךְ.

חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם / דּוֹרוֹת וּשְׁנוֹת עוֹלָמִים,

פָּרַצְתִּי יָמָּה וָקֶדֶם / מָשַׁלְתִּי עַל הָעַמִּים.

כַּמָּה לִי אֵשֵׁב מַשְׁמִים,

       צִיּוֹן, עַל שֹׁד חוֹמוֹתַיִךְ?

       לָמָּה קוֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ / עַל תִּלֵּךְ וְשׁוֹמְמוֹתַיִךְ?

קִרְיַת מָשׂוֹשׂ עִיר עָז לָנוּ / מָלֵאת קִצֵּךְ וּצְבָאֵךְ,

כִּי תַם פֶּשַׁע רַב הֶגְלָנוּ, / תַּם עָווֹן, נִרְצָה חֶטְאֵךְ.

צוּרֵךְ לָאוֹר יוֹצִיאֵךְ,

       יִרְפָּאֵךְ מִמַּכּוֹתַיִךְ,

       כִּי נִחַם אֶת הֵיכָלֵךְ, / נִחַם אֶת כָּל חָרְבוֹתַיִךְ.

בַּת צִיּוֹן, הַשְׁפִּילִי שֵׁבִי / עַל כָּבוֹד גָּלָה מִמֵּךְ,

עַל בָּנִים הָלְכוּ בַשֶּׁבִי / מָה אַשְׁוֶה לָךְ וַאֲנַחֲמֵךְ?

אֵין שַׂר, אֵין שֵׁבֶט תּוֹמֵךְ,

       אֵין מֵקִים אֶת יְרִיעוֹתַיִךְ,

       שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ, / חִגְרִי שַׂק בְּחוּצוֹתַיִךְ!

שׁוּבִי, יוֹנַת חֵן, נֶעֱצָבָה / יוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר,

שִׂמְחִי, כִּי אָשִׂים בָּעֲרָבָה / תִּדְהָר וּבְרוֹשׁ וּתְאַשּׁוּר.

מֵחֶרְמוֹן וּשְׂנִיר יָשׁוּר

       נִדָּחֵךְ וּתְפוּצוֹתַיִךְ,

       הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ / וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ!

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס