מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גזל אהבה

מאת: אברהם רגלסון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

גֵּזֶל אַהֲבָה / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


I.

מִגֹּבָהּ אָיוֹם, נִשְׂגָּב מֵרָקִיַע,

מִזֹּהַר זַךְ וְיָפֶה מִכּוֹכָבִים,

יָרַדְתִּי אֶל הַרֲרֵי-אַרְגָּמָן,

אֶל הַרֲרֵי דִמְיוֹנִי, שְׁקוּעֵי-שֶׁלֶג,

כְּנֶשֶׁר שָׁב אֶל קִנּוֹ הַמִּתְנוֹסֵס

בִּמְקוֹם שָׁם בְּרָקִים יִוּלֵדוּ, וַהֲדַר-

הַשְּׁקִיעוֹת יַשְׁקֶה דָם אֶת הֲעַנָנים.


II.

בֵּין כְּרוּבֵי-אֵל גָּזַלְתִּי גֵזֶל-אַהֲבָה

וּטְמַּנְתִּיו בְּעַרְפְּלֵי-לִבִּי. רָאוּ

עֵינַיִם נוֹטְפוֹת-נֹגָהּ אֶת גְּזֵלָתִי,

וְיָדַיִם-חֲבַצָּלוֹת תָּפְשׂוּ כְּסוּתִי,

וְכַנְפֵי-זָהָב טָפְחוּ לִי עַל פָּנָי.

אַךְ עָצַמְּתִּי מִּיָּדַיִם יוֹדְעוֹת נַגֵּן

וָאֶבְרָח, כָּל עוֹד שְׁלָלִי נוֹצֵץ תּוֹכִי,

כִּבְרוֹחַ גַּחֲלִילִית קַלַּת-כָּנָף

מֵעֲדַת פַּרְפְּרֵי-לֵיל חוֹמְדֵי-אוֹרָהּ.


III.

בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּלְקָה אַהֲבָתִי,

חִוֶּרֶת מוּל נְגֹהוֹת חַמָּה בְּהִירָה,

אַךְ בְּלֵילוֹת שְׁחוֹר וְזַעַם-זְוָעוֹת

מְפִיקָה תִּקְווֹת-פָּז לְתוֹעֵי-דְרָכִים,

רוֹמֶזֶת רִמְזֵי-גִיל לְכוֹשְׁלֵי-בֶרֶךְ,

וַתְּהִי כְּלַפִּיד-אֵשׁ לִמְטַפְּסֵי-סְלָעִים

וּכְמִגְדַּל-אוֹר לִסְפִינוֹת בְּלוּעוֹת-אוֹפֶל.

אַךְ אוֹיָה לִי! הָאַהֲבָה אוֹכֶלֶת,

צוֹרֶבֶת וְשׂוֹרֶפֶת לֵב אֲדוֹנָהּ,

לוֹחֶכֶת וּמוֹצֶצֶת דַּם-אֲדוֹנָהּ,

כְּפֶרַח טָפִיל יוֹנֵק מִיץ מְאַסְּפוֹ

עַד מוֹת הַמֵּינִיק וְהַיּוֹנֵק יָחַד…

בְּלֹא יוֹמִי אֶגְוַע, וְאַהֲבָתִי עִמִּי.


IV.

מָה אֵעַשׂ לְאַהֲבָתִי וְלֹא תָמוּת? –

מָה עוֹשֶׂה פֶּרַח בָּשֵׁל טֶרֶם יִבּוֹל?

מַזְרִיעַ זֶרַע. תְּהִי שִׁירָתִי רוּחַ,

לְפַזֵּר אֶת גַּרְעִינֵי פֶרַח-לִבִּי,

לִנְטוֹעַ אֶת נִיצוֹצוֹת אַהֲבָתִי

בְּאֹדֶם שֶׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה וְלַהַט שׁוֹשָׁן,

בִּתְכֵלֶת צָהֳרַיִם וְסִגָּלִיּוֹת,

בְּלֹבֶן אוֹר-יָרֵחַ וְשַׁחַר חִוֵּר.

וְאִישׁ כִּי יֵהָנֶה מֵהוֹד הַשֶּׁמֶשׁ

וְזָכַר אֶת אָחִיהוּ בָאֲפֵלָה,

וְנֶפֶשׁ עֵת כִּי תִרְוֶה טַל הַפְּרָחִים

תְּרַחֵם אַחְיוֹתֶיהָ הַשּׂוֹקֵקוֹת –

כִּי אַמְטִיר חֶמְלָה עִם רְבִיבֵי-אָבִיב

וּבְפִי צִפֳּרִים אָשִׂים נְבוּאָתִי;

אַהֲבָתִי תִּצְמַח עִם הַדְּשָׁאִים, וְרֵיחָהּ

יַשְׁכִּיר נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת וְכוֹכָבִים…


הופיע במקלט, כרך 3, חורף 1920

אברהם רגלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם רגלסון
יצירה בהפתעה
רקע

החטא ועונשו

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

חטאו של אדם: עיניו פקוחות תמיד לראות נגעי-אחרים וסמויות הן תמיד לראות נגעי-עצמו.

ומה ענשו? – כשאחרים מראים לו על נגעיו, הוא מתקצף וחושף את זרועו למען הראות לכל, כי טהור הוא, ומתוך כך נגעיו מתגלים עוד יותר.

הד"ר אלפרד נוסיג יוכיח.

לפני שָנים שמונה בא אל הקונגרס הציוני ומתח בקורת קשה וזעומה על ההנהגה, שעמדה אז בראש. בשביל שלשה דברים עודד אז נוסיג את זעמו על ההנהגה הציונית: ראשית, ההנהגה אינה מודה בתכנה הפנימי, הרוחני, של הציונות, ו“לחזון הנשגב, אשר חזו אבותינו על תחית העם, צפויה סכנה גדולה, כי ידל ויהיה לעסק שלקנית קרקעות בלבד”. שנית, ההנהגה העמידה את עצם העבודה העתידה בארץ-ישראל בסכנה, כי בחרה ללכת בדרכי הדיפלומטיה והקדימה לדפוק על דלתות הממשלות, וביחוד על דלתותיה של ממשלת טורקיה, עוד בטרם שהיתה רשאית להבטיח איזו הבטחות מצדה, כלומר – עוד בטרם מצאה את סכומי הכסף ההם, שרק בעזרתם אפשר לקיים את ההבטחות, “ועלינו להזהר לבל נעמוד על המקח בנוגע לרכישת ארצות בטרם דאגנו למצוא את הכסף, שצריך לשלם במחירן”. שלישית, “האדונים הללו, המכים בתוף הגדול של הציונות, גִדלו וטפחו את הפראַזה המצלצלת הריקה”.

וחיבים אנו להודות: הרבה מן האמת היה בבקרתו של נוסיג המוכיח, וצדקה קריאתו אשר קרא אז: “הִטֶהָרוּ!” ואולם השעה לא היתה אז מוכשרת לכך, כי ישֶמעו דבריו: האזנים היו אטומות, כי על-כן הלבבות היו שקועים יותר מדי בדיפלומטיה ו“במדיניות”. ומשום שנואש נוסיג מן ההסתדרות הציונית ולא ראה בה עוד תקוה לעם ולארץ, מהר וקיים בעצמו מה שיעץ לאחרים – “חדל מהיות ציוני” ויהי ל“יהודי, ליהודי אמתי וגמור”. עמד ויסד את האַיִקַ"א, וראשית מעשיו, אשר עשה בשמה של ההסתדרות החדשה, היו – מעשים כאלה, שבשבילם נקעה נפשו מן ההסתדרות הציונית.

נוסיג ראה נגעי-אחרים ולא ראה נגעי-עצמו. והנה בא אחד-העם לפני שבועות ארבעה והדפיס מאמר קצר ב“הצפירה” והראה לנוסיג על נגעיו, שנעלמו מעיניו. ולא העלים אחד-העם דבר, כדרכו, ובמלים קצרות ותקיפות ברר את כל המעשים שאינם מהוגנים, הנשים משמה של האיק“א, והוא שואל: “עד מתי תהא רשות נתונה לכל הרוצה להיות “מושיעם של ישראל” – שיבוא ו”יושיע”?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.