אוֹר יִשְעֲךָ עַד אָן תַּסְתִּיר, וּבֵין עָבֵי / אֹפֶל חֲטָאוֹתַי יָבֹא וְיִתְחַבֵּא
עַד מָעֲטוּ לִמְאֹד לֵילֵי עֲלִיצוֹתַי, / וִימֵי יְגוֹנוֹתַי רַבּוּ כְמוֹ אַרְבֶּה
אַזִּיל בְּלִבַּת אֵשׁ אַהַב בְּלִבִּי אֶת / דִּמְעִי – וְאֵיךְ יַשִּׁיק אוֹתוֹ וְלֹא יִכְבֶּה?