מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נָכוֹן אָנֹכִי

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“נָכוֹן אָנֹכִי, מַר מוֹתִי, נָכוֹן לָלֶכֶת” –

כֵּן דִּבַּרְתִּי אָז בִּהְיוֹת נַפְשִׁי עֹז דּוֹרֶכֶת,

בִּהְיוֹתִי בָּרִיא וּבְכָל מַדְוֶה לֹא נֻגַּעְתִּי.

אָכֵן בַּחֲלוֹתִי עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגַּעְתִּי,

וּבִרְאוֹתִי אֶת קִצִּי עַיִן לָעָיִן

בִּקַּשְׁתִּי אֹמֶץ לִבִּי, בִּקַּשְׁתִּי וָאָיִן.

הִנֵּה אָנֹכִי מֵת עַל אַדְמַת נֵכָר הַרְחֵק

מֵאוֹהֵב וָרֵעַ, הַרְחֵק מֵאִשְׁתִּי וִילָדַי, מִי

יִשְׁמַע אֶת אַנְחָתִי הָאַחֲרוֹנָה, מִי יָשִׁית

יָדוֹ עַל עֵינַי? מִי יָמֹד אֶת עֹמֶק

מַכְאוֹבִי וִיסַפֵּר לַדּוֹר מְרִי מוֹתִי?

הֲיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חָלְיִי וִיסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ?

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

מִפִּנְקָס קָטָן

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

א. ריקוּדין

בחלק הספרותי של “לוח-ארץ-ישראל” לשנת תרע“ב, היו”ל על-ידי א. מ. לוּנץ זה שבע-עשרה שנה, נדפס מאמר ארוך בשדם “כתר-תורה” מאת א. ז. רבינוביץ, והוא שיר-תהילה לרב קוק שיחיה אשר ביפו עיה"ק.

א. ז. רבינוביץ, בעל הסיפור “חטאת הציבור” (ובמהדורה החדשה: “במי האשם?”) כותב:

“ידיעותיו (של “הכוהן הגדול מאחיו” ראי"ה הכוהן) בכל חדרי התורה ובכל מקצעות-הספרות(?) רבות מאד והוא גם חריף גדול ו(גם?) בעל הגיון נפלא, בדרשותיו ההלכיות הוא תמיד פותח אופקים חדשים (אופקים חדשים בדרשות הלכיות!) לא שיערום חכמי לב”.

בסיפורו “חטאת הציבור” שומע הרב את המעשה ב“חוטאת” שאיבדה עצמה לדעת, נושא כפיו השמימה ואומר: “ברוך המקום שהרגה!” במהדורה החדשה, ב“מי האשם?” כתוב: “שׁמע השַׁמש ושאמר: ברוך המקום שׁהרגה!” יהא השַׁמשׁ המיסכן לשׂעיר-המשׁתלח אל קצף הקורא – וברב אל תגעו! … ההיה אותו תיקון ברוח הדימוקראטיוּת האמיתית? בכל אופן, היה בדרך ל“כתר-התורה”, מאמר זה, שהוא אופיי מאד לרוחות המנשבות בעולמנו החשוך…

א. ז. רבינוביץ של היום כותב בעוז:

“שאיפה כבירה יש לו להרא”ה להקים תלמידי חכמים כאלה, שיהיו גדולים כמו בצד הנגלה שבתורה כך גם בצדה הנסתר, ולתכלית זו הוא מבקש לקבוע ישיבה של בחורי חמד, מבקשי דבר ה' באמת ובתמים, לא לשום איזו מטרה חמרית, גם לא בשביל שיקנו להם את השם רב, אלא לקדש את שם השי“ת בעולם ולהגדיל תא תפארת-ישראל ביחוד בארץ-ישראל”.

ותו:

“במכתבו להרב הלוי כותב הראי”ה, כי להרמת קרן-היהדות בארץ-ישראל, במקום שאחב“י שואפים לתחיה חומרית ורוחנית, הם בפניהם הצמוקים, בעיניהם העצובות, בתנועותיהם הפחדניות ובעניות השפוכה על חיצוניותם כולה אי-אפשר שיעוררו רגש של כבוד בלבות בני הישוב החדש, שקומתם נזדקפה והולכים קוממיות. מה שאולי היה טוב ויפה בשביל בני הגולה, בשביל המצב המדוכא אשר שם, לא טוב הוא בשביל ארץ-ישראל. פה אנו צריכים לאנשים בעלי מרץ, תקיפים בדעתם, חזקים בגופם ואמיצים בנשמתם. ורק אם יהיו לנו ת”ח כאלה, שישאו את דגל-היהדות ביד רמה ויעוררו רגש של כבוד בלב העם לקדשי ה‘, אז וכו’"

כך כותב הראי"ה בעצמו לרב הלוי. תנו כבוד לרבנות היוצאת ביד רמה!…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.