“זה צו הגאוה: במו ידי…”

(מתוך שיר - - )

אֶת דַּלְתוֹת לְבָבִי אֶנְעַל,

הַמַּפְתֵּחַ הַיָּמָּה אֶזְרֹק –

פֶּן חָרוֹד יֶחֱרַד הַלֵּב

לִקְרָאתְךָ, לְקוֹלְךָ מֵרָחוֹק.

וְהָיוּ בְּקָרַי אֲפֵלִים,

וְהָיוּ עֲרָבַי – אֲנָחוֹת,

וּמִכָּל תַּנְחוּמַי אַךְ אֶחָד:

כִּי יָדִי עוֹלְלָה לִי זֹאת…

י“ח חשון תרצ”א