רקע
יהודה ליב גורדון
מִשִּׁירֵי רַבִּי יְהוּדָה הַלֹּוֶה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

תשובה לבעל “היום”

על השיר “שורש נשמתך”.

מִנְּעוּרַי כְּ“רָב” גִּדְּלוּנִי

וּלְגָאוֹן לָהֶם שָׂמוּנִי,

עַל שִׁירַי הִתְעַנְּגוּ הִתְפַּלָּאוּ

וִיהוּדָה הַלֵּוִי לִי קָרָאוּ.


אֶת פָּנַי אָז חִלּוּ כִּפְנֵי עָשִׁיר

וּמִמֶּנִּי לָמְדוּ לָשִׁיר

וּלְמַלְוֶה לָהֶם הָיִיתִי,

גּוֹיִם רַבִּים הִלְוִיתִי.


גַּם נַפְשִׁי לָקְחוּ גַּם גֵּוִי,

וְכָל זֶה לָהֶם אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה –

וּמֵרַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי

נִהְיֵיתִי לִיהוּדָה הַלֹּוֶה.


עַל מִצְוַת חֲזַ"ל עָבַרְתִּי

וּבְגוֹי קָטָן לֹא נִזְהַרְתִּי –

וַיְהִי הַקָּטָן לְגָדוֹל וְהַצָּעִיר לְשָׂעִיר –


וּבְגָדְלוֹ מָמוֹן יִשְׂרָאֵל חָמַד

וַיִּסְחַר בִּמְעַט הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לָמַד,

וַיִּסְחַר בֶּאֱמֶת וַיִּסָתֵר בַּשֶּׁקֶר

וַיְהִי לְנוֹכֵל וְצָבוּעַ וְנִמְכַּר לָעֵקֶר.


אֵין בַּיִת לֹא דָּפַק בּוֹ עַל הַפֶּתַח,

אֵין דּוּד אֲשֶׁר לֹא הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ נֶתַח,

אֵין מַכִּיר וּמוֹדָע, אֵין גֶּבֶר עֲמִיתוֹ

אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח יָדוֹ אֶל תּוֹךְ כִּיסוֹ.


וּבְעֵת אָזַל הַכֶּסֶף מִכִּיס מַכָּרוֹ,

אַף אָבְדָה הָאֱמוּנָה בּוֹ וּבְמִסְחָרוֹ –

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה לִרְאוֹת אִם לֹא מוּנַחַת

בְּמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת עוֹד אֲגוֹרָה אַחַת.


אָז זְכָרַנִי כִּי עָשִׁיר הָיִיתִי

וּבְעָשְׁרִי גּוֹיִם רַבִּים הִלְוִיתִי,

אָז נִרְאָה לוֹ בֶּחָזוֹן – בַּחֲזוֹן אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ

כִּי גְוִיָּתִי כַתַּרְשִׁישׁ וְנִשְׁמָתִי – כְּמַטְבֵּעַ.

המלצות קוראים
תגיות