מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על "הבימה"

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(באספה בירושלים “למען הבימה”, בתמוז תרפ"ח)


איני מומחה לעניני תיאטרון. איני חושב את התיאטרון לדבר שהוא צורך ראשון; איני עוסק בענינים צבוריים בכלל – ואם אחרי כל אלה נכנסתי ראשי ורובי לעניני “הבימה”, הרי הסבה לכך היא מפני שהכרתי את המוסד הזה מראשית התהוותו ומאז נקשרתי אליו בקשר אמיץ.

“הבימה”, שאת חבריה אני חושב לשליחי האומה, הראתה בימי האפלה במוסקבה מסירת נפש ממש בעד הלשון העברית ובעד זכות קיומה. ימים של קדוש השם היו הימים האלה, כשהתעורר וכוח בשאלת הלשון העברית, שנגדה יצאו צוררי-ישראל משלנו, כלומר היהודים מהיבסקציה, ולעומת זה למדו עליה זכות הרבה לא יהודים. הסופר הרוסי וויאדיסלב איבנוב דבר בשאלה זו דברים כאלה שהיו ראויים להשמע מפי אחד-העם ז“ל, והגורם לכך היתה “הבימה”. במוסד זה מצאתי אש קודש, חום נפש וחיבה גדולה לעבודה. ממש אותן המעלות שמצאתי בשעתי בישיבת וולוזין.. כל כלי שנוצר עליו מצד מתנגדיה לא הצליח. הוא היה ה”מסדה“, המצודה היחידה של מלחמת היהודים בצורריהם לקיומם הרוחני. כח כזה אי-אפשר שלא יהיה פורה, ואני זוכר להם את חסד-נעוריהם. איני חושב שהתיאטרון בכלל נוצר לשעשועים, לדעתי, יש בו טעם הרבה יותר עמוק. איני מסכים גם לדעה שהתיאטרון נוצר ע”י היונים, עוד הנביאים שלנו השתמשו בצורה של חזיונות, כדי להטיף את נבואותיהם. איני מבקר אמנותי, אבל אני סומך על התהלות והתשבחות שפזרו ל“הבימה” מבקרים מומחים בחוץ-לארץ, בכל מקום בואם הנחילו כבוד לאמנות העברית. אכן גם אחרי התהלות והתשבחות אין בחורי ישראל אלה מתפנקים במה שיש, אלא הם מחפשי-דרכים, הם רוצים בהשתלמות אמנותית יתרה. כדי שהתיאטרון העברי יעמוד בגובה גדול משל אחרים.

יש מימרא ש“עתידים שרי יהודה בא”י ללמד לאומות העולם תורה בבתי תיאטראות וקרקסאות שלהם" – ולפי שעה צריכים אנו ללמוד מאומות העולם. המורה הראשון של “הבימה” היה ווכטנגוב ז“ל, והוא נתיהד בתוך החבורה, והלואי שהיו לנו הרבה יהודים כ”גוי" זה. עכשיו תלמד “הבימה” תורה מעוד “גוי” ה' דיקי, העומד לבוא בקרוב לא“י לשם כך. איני חושש: אנו ניהד גם אותו… בתוך שאר הדברים, שאנו זוכים לבנות בביתנו הלאומי צריך להיות גם התיאטרון העברי, ומי כ”הבימה" מסוגלת לכך? אם ניתן לה לצאת לחוץ-לארץ, יהיה הדבר שערוריה לאומית גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, כי מה יאמרו הגויים? מוסקבה פרנסה תיאטרון עברי – וארץ-ישראל לא. אין ערוך להתועלת הגדולה שמוסד זה הביא ומביא להפצת הרעיון הא“י והלשון העברית. מאות אגיטטורים לא ישתוו לו בעבודה זו. ועד כמה אנו זקוקים להפצת הלשון העברית, לשון עברית אמתית אפילו בא”י, תוכיח לנו האוניברסיטה העברית עם פרופסורים אחדים משלה, המרצים בלשון עברית רצוצה, שבורה ומגומגמת שהיא לנו לחרפה ולסמן דלות. עם שלשונו מגומגמת הוא כולו מגומגם…

כל רעיון ורעיון מתגלגל ובא, אמנם בדרך מעבר, לאותו הדבר הנקרא “מטבע” שעל ידו אפשר להוציא את הרעיון אל הפועל. וגם “הבימה” זקוקה לזה ועלינו להמציא לה, כדי שתוכל להשאר בא"י, שלה שאפה מראשית יצירתה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ראשית מדון ואחריתו

מאת מרדכי דוד ברנדשטטר (פרוזה)

תמונה מדרכי המשכילים החדשים בקרב בני ישראל בגליציון.

אַשְׁרֶיךָ יְשֻׁרוּן כִּי בָאֵי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ

עֵצוֹת יַשְׁמִיעוּךָ מִשְׁמֵי גָבוֹהַּ

עֵת אִשָׁה לָקַחַת עֵת גָרֵשׁ רַעֲיָתֶךָ

קוֹסְמֶיךָ יוֹדוּךָ גַם קְדוֹשֶׁיךָ

א: אהבה נמהרה.

שמעון אהב מאד את מרים אשתו אשר לקח לו זה… ימים שבעה. – יפת תואר לא היתה מרים, גם יפת מראה לא; גדולה היתה בקימה אך מבנה גויתה רפה מאד, דקת בשר ודלת כח, פניה ארוכים וירקרקים, שפתותיה לבנות כשיד ושתי עיניה השחורות והגדולות יושבות בסתר עפעפים ממראה תכלת כהה; ובכל זאת דמתה מרים בנפשה, כי יפה ממנה לא תִמָצֵא בתבל כלה וכמוה חשב גם שמעון ויארשה לאשה לו באהבתו אותה. באהבתו אותה אמרתי, אמנם כן הוא, כי מיום אשר החלו גם נערי בני ישראל בארץ גליציון לדגול בשם מינערווא, אלילת ההשכלה, מהיום הזה החל גם אַמאָר אליל האהבה לתת לבני אשפתו מהלכים בקרבם, וכי תבואו היום לאחת מערי הארץ הזאת הגדולות, ותראו בחורי ישראל ובתולותיו לבושים בגדי כבוד, הולכים לשוח בגני חמד, או ממהרים ורצים לבתי מצחק ושיר, ואם תשמעו מדברם אז תתפלאו ותשתוממו, כי שפות לא נשמעו שמה מתמול שלשום תשמענהאזניכם: פולנית, צרפתית עם יהודית-אשכנזית ואהבה, ידידות והשכלה על שפתי כלמו. – זאת פעולת הזמן החדש, וזה פרי העת הנאורה! לבני אדם יושבי חשך וצלמות זרח פתאום אור חדש ובפקחם את עיניהם והנה הנם כלם משכילים ומשכילות, ידידים וידידות, אהובים ואהובות, הפלא ופלא!–

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.