מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ששוני הזעיר... הפרח]

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר… הַפֶּרַח

שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּיָד חֲרֵדָה

בְּגִנַּת חַיַּי הַשּׁוֹמֶמֶת,

בְּאַדְמַת חַיַּי הַכְּבֵדָה.

שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר! יָדַעְתִּי,

לֹא יִמּוֹט הַחֹק הָאַכְזָר:

כָּל טִפָּה שֶׁל טַל לְהָדִיחַ

בְּנִטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.

זוֹ הַדֶּרֶך – אַחֶרֶת אֵינֶנָּה,

בָּהּ לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד תֹּם;

וְלִזְכֹּר. וְלָשִׁיר, וְלִכְמֹהַּ

וְלִזְכֹּר, וְלִדֹּם… וְלִדֹּם…

סוף קיץ, תר"ץ

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

אחר-כך

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)


הדוֹקטוֹר היה עסוּק בחדר־החולים.

קלמן־אִיצ’ה, צעיר צנום וענו, שאף רוּח מעט ברוָחה ויחבוש את כוֹבעוֹ ויגמגם:

– נוּ… טוב, טוב… אנוכי יכול… אחרי כן…

והשפחה, השפחה הטובה, גיחכה לו שנית ותקרא:

– בי, אדוני… יסוּר נא בינתיים אל חדר־האוֹרחים…

אותה האבן, שהתחילה מתגלגלת מעל לבוֹ, נעצרה בהילוּכה, וקלמן־יצחק פשט במבוכה את מעילוֹ העליון “ההגון למַדי”, לפי דברת־אמוֹ לפני נסיעתוֹ מז’ידילובה, ויתלהו על הקיר.

– לאָן… לאָן גברתי אומרת? – שאל בהכרת־ערך־עצמוֹ צנועה את השפחה.

– לשם… ישר – הראתה השפחה באצבע – תיכף אביא מנורה…

השפחה נעלמה בדלת משמאל.

קלמן־יצחק הרגיש את עצמו בלי מעילוֹ קל מסוּבים… הוא איגרף את ידיו, פשט את אזרעותיו ישר למטה, ויבט על עצמו סקירה חודרת…

– לא! – הוא מחליט בלי־הכרה, מוֹריד מהר את מעילו מעל הוָו ומתחיל לובשו במבוכה נחפּזה.

פתאום הוא רואה מבעד לדלת הזכוכית־העיורת, כי החדר אשר נכחוֹ הוּאר באוֹר תכלת־כהה. תיכף אחרי־כן נפתחה הדלת והשפחה נראתה על הסף.

– אנא… אַך מדוע…

קלמן־יצחק מבין לרֵעָה.

– לא! – הוא מפסיקה בגמגום וממהר ללבוֹש את הבגד עד תוּמוֹ – אנוכי… אנוכי אמרתי לסור בינתיים – הוא מַפנה את ראשו אל הדלת ומחַפּש מלים; אך פתאום, בגמרוֹ לרכס את הכפתור האחרון, הוא פונה פתאום אל השפחה בהחלטה – לאידך גיסא… נוּ טוב, טוב…

וקלמן־יצחק, לבוּש בגדוֹ העליון, כוֹנן כגיבוֹר את צעדיו אל חדר־האורחים.

– אנא – קוראת השפחה הגבוהה, הלבושה סינוֹר צחור־צחור ומפנה לו את הדרך – הדוֹקטוֹר ישוּחרר תיכף…

– מ… תודה! – מגמגם קלמן־יצחק.

והדלת סוּגרה מאחריו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.