רקע
משה בילינסון

חרפּה! / משה בילינסון


בּירוּשלים, בּעשׂירי לחוֹדש זה, הוּטל על פּוֹעל יהוּדי עוֹנש מלקוֹת.כּדבר הזה קרה בּארץ-ישׂראל בּשנת תרפּ"ח לפי הלוּח היהוּדי, בּשנת 1928 לפי הלוּח הנוֹצרי. כּדבר הזה קרה בּארץ, אשר ממשלה נאוֹרה מנהלת אוֹתה בּשם אימפֱּריה עוֹלמית וּבזכוּת שניתנה לה על-ידי חבר-הלאוּמים, למען יקוּם בּארץ הבּית הלאוּמי לעם ישׂראל.

מהוּ הדבר הזה? טמטוּם לב, עיוָרוֹן אנוֹשי וּמדיני, צביעוּת אכזרית? העוּבדה הזאת, שממשלה כּבּירה, אוּלי הכּבּירה בּיוֹתר בּעוֹלם כוּלוֹ, ממשלה שקיבּלה את התפקיד ההנהלה מידי מוֹסד בּין-לאוּמי אשר על דגלוֹ חרוּתה הדיבּרה של בּיטוּל הכּפיה בּיחסים הבּין-לאוּמיים, לא מצאה לה כּל אמצעי אחר לענוֹש את אזרחיה – עוּבדה זו יכוֹלה להירָאוֹת גם כּטמטוּם לב, גם כּעיוָרוֹן אנוֹשי וּמדיני, גם כּצביעוּת אכזרית, וכל אלה לא ימַצוּ את המאוֹרע, וּמשוּם כּך לא חשוּבה כּאן ההגדרה. חשוּב כּאן דבר אחד: העוֹנש הגוּפני, אשר ההכּרה הציבּוּרית והמשפּטית של האנוֹשוּת הנאוֹרה דנה אוֹתוֹ לחוֹבה זה מאוֹת בּשנים וּמחקה אוֹתוֹ ממנהגיה, ממיט חרפּה על הארץ כּוּלה. לא חשוּב אם פּוֹעל אוֹ לא פּוֹעל הוּא הנדוֹן – אף על פּי שיש לחשוֹב, כּי שוּם פּקיד לא היה מטיל את העוֹנש המחריד הזה על בּעל בּית-חרוֹשת אוֹ בּעל-אחוּזה. לא חשוּב, אם יהוּדי אוֹ לא יהוּדי הוּא הנדוֹן – אף על פּי שיש לחשוֹב, כּי שוּם פּקיד לא היה מעיז להטיל את העוֹנש המחריד הזה על נתין אנגלי, ויש להניח, שאילוּ קרה דבר כּזה לנתין אנגלי בּאיזוֹ ארץ שהיא, היתה זאת סיבּה מספּקת לכל מיני דרישוֹת דיפּלוֹמַטיוֹת מצד ממשלת הוֹד מלכוּתוֹ. וּלגמרי לא חשוּב בּגלל איזוֹ עבירה הוּטל העוֹנש המחריד הזה, אם פּוֹעל האיש אוֹ לא פּוֹעל, אם יהוּדי אוֹ ערבי אוֹ כּוּשי – החרפּה חלה בּמידה שוה על הארץ כּוּלה, על כּוּלנוּ החיים בּה. ואם תצא פּקוּדה זוֹ לפוֹעל, יפּוֹל הכּאב הפיסי בּגוֹרלוֹ של היהוּדי והחרפה תחוּל על ממשלת הארץ, ועל היוֹעץ המשפּטי שלה וּמפקד משטרתה – בּראש וראשוֹנה. התפּתחוּת ציבּוּרית בּריאה, חינוּך אנוֹשי, מבוּסס על הכּבוד לבן-האדם, מוּשׂגים סוֹציאליים תרבּוּתיים – בּלתי-אפשריים הם בּארץ, אשר הרָשוּת משתמשת בּה בּענשי-גוּף.

העוֹנש הזה נהוּג בּארץ כּלפי הילדים. וחטא לא יכוּפר חטאנוּ בּזה, שלא העמדנוּ את השאלה מזמן בּסדר היוֹם. יש להניח שגם כּלפּי הבּוגרים נוֹהגים מנהג זה ואנוּ לא ידענוּ, משוּם שלא היוּ יהוּדים בּין קרבּנוֹתיו – וּבזה שלא ידענוּ אוֹ שידענוּ ושתקנו חטא לא יכוּפּר חטאנוּ. כּי אין זאת שאלה לאוּמית בּלבד, אין כּאן הגנה מיוּחדת על אנשים מיוּחסים, על מעמד מיוּחס, על לאוּם מיוּחס. בּארץ אשר היא ארצנוּ אין מקוֹם לעוֹנש האכזרי ומחריד הזה – כּלפּי מישהוּ. ואוּלם אם אין זאת שאלה מיוּחדת של היהוּדים, החוֹבה ללחוֹם בּחרפּה הזאת מוּטלת קוֹדם כּל על התנוּעה הציוֹנית, על הישוּב העברי, על ציבּוּר הפּוֹעלים שבּקרבּוֹ. לשם דברים נעלים מאד, לשם שחרוּרוֹ של העם, לשם עבוֹדה בּיוֹשר, לשם הצדק, לשם תרבּוּת בּאנו הנה – ואת הדברים הנעלים האלה נעשׂה פּלסתר אם נשלים עם החרפּה הזאת שהמיטוּ על הארץ, אשר היא ארצנו, ושאנוּ אחראים לה.


כ“ט שבט תרפ”ח (13.2.1928)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!