מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
שטרן, א'. (אין תאריך). טיול. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-04-21. http://bybe.benyehuda.org/read/3603
MLA:
שטרן, אברהם. "טיול". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-04-21. <http://bybe.benyehuda.org/read/3603>
ASA:
שטרן, אברהם. אין תאריך. "טיול". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-04-21. (http://bybe.benyehuda.org/read/3603)

טיול

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

טִיוּל / אברהם שטרן (“יאיר”)

  1. בַּבֹּקֶר

בִּשְׁמֵי-הַשַּׁבָּת יְשֵׁנִים כּוֹכָבִים,

יְשֵׁנִים צִללֵי בְּקָעוֹת.

נָמָה עוֹד הַשֶֹּמֶשׁ, וְאָנוּ קָמִים:

תְּפִלַּת-שַׁחֲרִית בַּשָּׂדוֹת.

מִתפַּלֵּל הַכְּבִישׁ בְּטָלִּית-הָאָבָק,

וְהָהָר- בְּטַלִּית-עֲרָפֶל.

הִתפַּלֵּלְנָה “מַה-טֹּבוּ”, טָפוֹף וְהַלֵּל,

הָרַגלַיִם, בְּצַעַד-בַּרזֶל!

2. בַּדֶּרֶך

בֵּין הַיַּרדֵּן וְהַר-צִיּוֹן

חוֹמֵס חַמסִין חוֹלוֹת צָיוֹן,

עָצוּם וָרָם חוֹלֵשׁ רַב-הָר,

שׁוֹמֵר-הַסַּף לְשַׂר-מִדבָּר.

מִשׁעוֹל אֵין-סוֹף תָּלוּל וָצָר,

בְּלֵב שָׁמַיִם רֹאשׁ הָהָר.

וְאוֹר-חַמָּה – זָהָב רֻתַּך –

נִתַּך אֶל פֶּה וְחֵך חָרַך.

בְּפֶה חָרֵב, מָלֵא אָבָק,

לְחֵך סָדוּק לָשׁוֹן תִּדבַּק.

יִצרֹב גָּרוֹן חֲרוֹן-שָׁרָב,

תַּרמִיל כְּהַר יִרבַּץ עַל גָּב.

מִגַּב הָרִים מִתגּוֹדְדִים

נִפשֹׁט אֶל גַּיא כְּשׁוֹדְדִים.

כְּחֹד סַכִּין בְּלֵב-הַצָּר

נִתקַע יָתֵד בְּגֵו-הָהָר.

3. בַּמִּדבָּר

בָּרוּךְ ה’ צוּרִי,

הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב,

אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלחָמָה.

תהלים קמ"ד

מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב,

מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, יִשׂרָאֵל!

חוֹנֶה בְּאֶרֶץ יִשׁמָעֵאל

חֵיל-גְּאֻלָּה: כְּבָר הַקְּרָב קָרוֹב.

בָּרוּךְ הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְּרָב,

אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלחָמָה,

דָּשׁ גּוֹי בַּחֲרוּצוּת-חֵמָה.

אַשׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה אֱלֹהָיו!

אַדמַת-כְּנַעַן, אֶרֶץ-הַחִתִּי!

בִּימֵי בִּן-נוּן רָדוּ עִברִים

בָּך, נִינֵהֶם עַתָּה בָּאִים

שׁוּב לִכָבשֵׁך, וְאַתּ לָהֶם תִּהיִי.

אַדמַת נָכרִי, זָבַת זֵעָה וָדָם-

מְכוֹרָה מֵאָז וְעַד עוֹלָם.

4. בַּחֲזָרָה

נֶשֶׁך רַך, כְּיִצחָק עַל מִזבַּח הַר עָקוּד

וְכָאֵשׁ לְעֹלָה שֶׁמֶשׁ עַז

מְהַבהֵב רֹאשׁ בְּרוֹשׁ בְּתַנּוּר נוּר כָּאוּד,

מַאֲכֶלֶת שַׁדַּי – חֲזִיז פָּז.

צֵל עָב קַל עַל גַּב תֵּל – טַלִּית שְׂרַף-אֶל.

וַיִּשָּׂא אַברָהָם אֶת עֵינָיו

וַיַּרא: הִנֵּה אַיִל אֲפֹר-עֲרָפֶל

נֶאֱחַז בַּסְּבַך בְּקַרנָיו.

הַשָּׁרָב בְּשָׂרֵנוּ עָקַץ כְּעַקרָב,

נְעָלֵינוּ בָּלוֹת, עֲפֹרוֹת,

הַתַּרמִיל עַל הַגַּב מִתעַלֵּף בָּרָעָב;

מְפַרזַל שִׁיר בִּרכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת.

הִנֵּה יְרוּשָׁלַיִם – עֲמֹד: פְּטוּרִים!

נֵעָלֵם בְּסִמטוֹת אֲבֵלוֹת,

יִכָּרֵת שִׁיר חֶדוָה מִפִּיוֹת בַּחוּרִים

וּבַלֵּב תְּפִלַּת-תְּפִלּוֹת:

אֱלֹהִים הַמַּדלִיק בַּמָּרוֹם כּוֹכָבִים-

נֵרוֹת-פָּז - וְעוֹשֶׂה הַבדָּלָה!

מִבָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת בָּנֶיךָ שָׁבִים,

מְלַוִּים הַשַּׁבָּת לַגּוֹלָה.

מַדלִיקִים הַנֵּרוֹת, נוֹטְלִים הַכּוֹסוֹת:

"אַשׁרֵי אִישׁ הַבּוֹטֵחַ בְּךָ,

אֲדֹנָי צְבָאוֹת! אֶשָּׂא כּוֹס-יְשוּעוֹת,

וְאֶקרָא, אֲדֹנָי, בְּשִׁמךָ!" - - -

גַּם אֲנַחְנוּ שָׁבִים מֵעַרבִּית-הַשִּׁחרוּר.

אַט שָׁלוּ עַפעַפֵּי-הַחַמָּה,

עַד שַׁקַּמנוּ תַּרגֵּל תַּרגִּילֵי-הַפִּזּוּר

וְיָרֹה בְּמִדבַּר-דְּמָמָה.

הֵן יָדַענוּ מֵאָז: לֹא מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת,

כִּי מִכּוֹס-תַּרעֵלָה יֵשׁתּ הָעָם.

וּתְהִי מְכוֹרָה כְּגוֹלָה בְּיוֹם-שֹׁד,

בּוֹ לַטֶּבַח יוּבַל צֹאן-אָדָם.

וּבָעִיר לֹא יָשִׁיר עוֹד פַּטִּישׁ-בַּנָּאִים.

וּבַנִּיר לֹא יָשִׂישׂ עוֹד מַעדֵּר.

לְבֵית-הָעוֹלָם תִּהיֶה עִיר-אֱלֹהִים

וְכָל בַּיִת – לְקֶבֶר קוֹדֵר.

וְיַסִּיעוּ מֵתִים בִּמכוֹנִית-הַמַּשָּׂא

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ לְהַר-הַזֵּיתִים.

וְתִתפֹּר כְּלָיָה בִּמכוֹנַת-יְרִיָּה

תַּכרִיכִים לְמֵאוֹת אֲחֵרִים.

יַאֲדִימוּ פִּרחֵי-הַשָּׁקֵד הַלְּבָנִים

בְּתוֹך נַחֲלֵי-אַרגָּמָן;

וְתִפרַחנָה בְּטִיט-הַחוּצוֹת כִּפרָחִים

גֻּלגְּלוֹת תִּינוֹקוֹת-בֵּית רַבָּן.

אָז נֵצֵא לִשׂדֵה-מָוֶת זָרֹעַ בְּדָם

וּבְדֶמַע מַלכוּת-יִשׂרָאֵל.

צָרִים נְגָרֵם. חֵילָם וּכְבוֹדָם

יִתֵּן בְּיָדֵנוּ גוֹאֵל.

כִּי "כָל גּוֹי לְפָנֶיךָ יֵשֵׁב פְּרָזוֹת.

מִמִּצרַיִם עַד שַׁעַר אֲרַם-

נַהֲרַיִם תִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת",

כֹּה אָמַר אֱלֹהִים לְאַברָם.

לְמַכֵּה מְלָכִים בְּרִית-עַד אֵל הֵקִים.

וּצְבָא הַמָּרוֹם לָהּ שׂוֹהֵד.

כְּתַנּוּר-הֶעָּשָׁן עֲרָפֶל-עֲמָקִים.

כַּלַּפִּיד הַיָּרֵחַ לוֹהֵט.

אֱלֹהִים, הוֹצִיאֵנוּ מֵעֵמֶק-עָכוֹר

אַחֲרִית-אֱמֹרִי לְהַכרִית;

וּבִבתֹר מֵץ גּוּפֵנוּ בַּחֶרֶב, זְכֹר:

בֵּין הַבְּתָרִים הַבְּרִית.

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם שטרן
יצירה בהפתעה
רקע

בגנים

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)

בהרת לבנה פרחה ובאה וכיסתה את פני שמש הבוקר והנגוהות שמסביב הלבינו. קשקשות הזהב הנוצצות, אלו, שהיו מבליחות כמים הללו, הזורמים לאִטם, והיו רוחצות בהם אגב משובה חביבה שבילדות, חרדו חרדת פתאום וכבו. הדשא, אותו שבכיכר-הבר הפורחת שמשמאל, זה, שהיה צוחק בתחילה בשלווה ירוקה ופרחיו היו רומזים כלפי חמה חדשה צהובות ואדומות ולבנות, ראה, לחרדתו הגדולה, פתאום את ספיריו האוֹרים ואינם וצחוקו קדר. הנה באה רוח קרירה ונשבה. מאחד הכפרים הקרובים, כנראה, קרא תרנגול צרודות וארוכות והמוֹרביות שליד הנחל התחילו מתלחשות ומרשרשות.

אני חרדתי מצינת פתאום ושנתי הטרופה חלפה לגמרי. רוטט מחמת קרה התחלתי מטפל ולובש את הפיז’אק שלי, זה שהיה משמש לי כר למראשותי, והייתי מסתכל זרות במקצת אל אותה חלקת המים השחורה שהיתה מתקמטת אצלי בקרתה. הייתי מביט מסביב ומחפש את גשר הברזל הירוק, אותו שהשארתי אצלו את סירתי אל אשר ישאנה הזרם, כשדיכאתני הליאוּת לגמרי; אבל זה כבר היה, כנראה, הרחק מאחורי ולא היה נראה כלל והסירה היתה מתנדנדת נרפּוֹת וניצבת לה סבוכה בשיחי הגומא הלחים שבשפת הנחל שמימיני, זו, שגני ירקות בלבלובם היו מכסים את כולה, אותו קרקור מצלצל, שהייתי רגיל בו שיהא מחריש את אוזני, כשהייתי שט אצל הגשר, מִיד כשהתחילו פאתי מזרח מלבינות, חדל, כנראה, גם הוא זה כבר: מסביבי היתה כבר נושמת בגבורתה אותה דממת הבוקר שבשדה, זו, שבכדי שתהא כובשת לה את בשר האדם ואת חושיו, אינה חסרה אלא את חום היום הלוֹהט, ובנחל היו צפות חבצלות צהובות דומם וכרבות המים היו מלבינות והיו אילמות והיו חרדות לזרם הקודר. הנה צרחה מאיזה מקום ציפור ונאלמה מִיד ובפרחי הפרג האדומים, אלה שבקרבת תפוחי האדמה המלבלבים, היה חרגול שורק וחדֵל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.