מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יָקוּם אֱלֹהִים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(לאחד שנשתתף לבעלי השתוף1 מאת אחד מבעלי היחוד.

ביום חג הפסח האחרון לראשונים והראשון לאחרונים2).


שׁוֹנִים בִּתְמוּנָתָם וּבְמַעֲמָדָם

נִגְלוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם

וַיְּלַמְּדוּם דַּעַת לָסוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה:

הוֹלְכִים גַּם יוֹשְׁבִים גַּם שׁוֹכְבִים הוֹפִיעוּ,

צֶדֶק וְישֶׁר לָאָדָם הוֹדִיעוּ;

אַךְ הוּא יוֹסִיף לַחֲטֹא כְּאָז כֵּן עָתָּה.

מֵרֹאשׁ – עָשׂוּ רַגְלַיִם לֵאלֹהֵיהֶם

וַיֹּאמְרוּ: כִּי מִתְהַלֵּךְ הוּא בֵינֵיהֶם,

וּבַיִת בָּנוּ לוֹ, מָקוֹם לָשֶׁבֶת.

מֶרְכָּבָה וּכְרוּבִים לִרְכֹּב עָלֵימוֹ; –

אַךְ עָזֹב לֹא עָזְבוּ רֹעַ פְּעָלֵימוֹ

וּלְקוֹלוֹ לֹא נָתְנוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

אָז אָמְרוּ: שָׁכַב הָאֵל עִם אֲבוֹתָיו

וּבְכֵן טָהַר הָאָדָם מֵחַטֹּאתָיו,

וּמַלְכוּת שָׁמַיִם יָסַד עַל הָאָרֶץ.

אַךְ גַּם אַחֲרֵי כֵן יֵצֶר לֵב הָאָדָם

חָרַשׁ רַע כָּל הַיּוֹם, שָׁאַף לִשְׁפֹּךְ דָּם –

וּפְנֵי תֵבֵל מָלְאוּ מֻטָּה וָפָרֶץ.

לִבְנֵי הָאָדָם לֹא יֵיטִיב אֵל רוֹכֵב.

לֹא אֵל מִתְהַלֵּךְ, לֹא יוֹשֵׁב, לֹא שׁוֹכֵב,

כִּי רַגְלֵיהֶם תָּמִיד לָרַע יָרוּצוּ;

רַק אִם יָקוּם הָאֵל עַל בֵּית הַמְּרֵעִים

רַק אָז יִהְיֶה הָאָדָם לִתְמִים-דֵעִים;

אִם יָקוּם אֱלֹהִים – אוֹיְבָיו יָפוּצוּ!

הַיּוֹם אַתֶּם כֻּלְּכֶם אִישׁ אֶל אָחִיהוּ

“קָם הָאֱלֹהִים”! “קָם הָאֱלֹהִים”! תַּבִּיעוּ

וּנְשִׁיקוֹת אַהֲבָה אִישׁ אֶת אָחִיו תִּשָּׁקוּ;

וַאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲנֶה אָמֵן אַחֲרֵיכֶם,

כִּי אֵיכָה נַאֲמִין כִּי קָם אֱלֹהֵיכֶם

אִם לֹא כָלָה שֹׁד, רָעִים לֹא נִתָּקוּ?!

הַאִם לֹא אֵל אֶחָד, אָב אֶחָד לָנוּ,

וּבְקוּמוֹ הַיּוֹם מַה-זֶּה הָיָה בָנוּ

כִּי חַגְּכֶם הֵחֵל וַיִּכָל חַגֵּנוּ?

עַל כֵּן עוֹד נוֹחִילָה, עַל כֵּן נוֹכִיחַ

כִּי עוֹד יָקוּם אֵל, עוֹד יָבֹא מָשִׁיחַ –

אָז יָחֵל הַחַג גַּם בִּרְחֹבוֹתֵינוּ.


  1. הוא המשורר אבא (קונסטנטין) שפירא.  ↩

  2. שחל באותה השנה יום ראשון של חג הפסחא לנוצרים באחרון ליהודים.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הגיון

מאת שמואל ליב גורדון (שירה)

[משירי פרוג]

…הָהּ, שִׁירִי לִי, שִׁירִי! אֵל צְלִילֵי הַקֶּסֶם

חֶזְיוֹנוֹת מִקֶּדֶם יָעִירוּ.

מֵחֶבְיוֹן לִבָּתִי הַדְּמָעוֹת הַנְּעִימוֹת,

הַנְּעִימֹות הַחַמּוֹת יַגִּירוּ.

תִּשְׁטֹפְנָה הַדְּמָעוֹת, לִבָּתִי כוֹאֶבֶת,

הַגַּלִּים הַחַמִּים יָחֵמּוּ.

וּתְנוּמָה יַפִּילוּ עַל נַפְשִׁי קוֹדֶרֶת

וַהֲמוֹן מַחֲזוֹת נֹעַם יֵרֹמּוּ.

הַרְעִישִׁי הַכִּנּוֹר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַצְלִילִים!

הַרְעִישִׁי הַכִּנּוֹר – אַךְ רֶגַע,

לוּ אוּכַל אֲיַשֵּׁן בִּנְעִימוֹת הַתְּנוּמָה,

אֲיַשֵּׁן הַמַּכְאוֹב, הַנֶּגַע.

הֲתִשְׁמְעִי? לֹא סַעַר בַּיַעַר יִתְחוֹלֵל,

יִתְחוֹלֵל וִיבַקַּע אֲדָמָה –

זֶה נַהַם הַזְּאֵבָה, הָרְעֵבָה, הַיְחֵפָה

תִּתְנַפֵּל עַל רָחֵל נֶאֱלָמָה.

הֲתִשְׁמְעִי – בַּהֲמוֹן קוֹל הַצְּוָחוֹת הַיְלָלוֹת

בִּתְשׁוּאוֹת גִּבּוֹרֵי הַשְּׁתִיָּה –

קוֹל צְחוֹק הַגְּאֵיוֹנִים הַמְאַשְּׁרִים הַמַּתְעִים

בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ רָעָה אַכְזְרִיָּה?

הֲתִשְׁמְעִי אֲנָחוֹת הַלְּבָבוֹת תִּקְרַעְנָה

הֵד יֵאוּשׁ מִלִּבּוֹת נִשְׁבָּרוּ?

הָהּ, שִׁירִי לִי אֵפוֹא, הַרְעִישִׁי כִנּוֹרֵךְ,

וַהֲמוֹן צְלִילֵי פֶלֶא יִסְעָרוּ!

אַךְ… רְאִי-נָא… שָׁם אַחַי יִדַּכְּאוּ, יָשֹׁחוּ,

יִתְרַפְּסו ּוִיבַקְשׁוּ חֲנִינָה.

הֲתֵדְעִי תָבִינִי מָה אָנוּשׁ הַפֶּצַע

בִּלְבָבָם וּבְנַפְשָׁם עֲדִינָה?

הַכֹּל, הַכֹּל אֶשִׁי, הַחַיִּים וּשְׁאוֹנָם

אַךְ זֹאת – לֹא, אַחַי, לֹא אוּכָלָה!

דְּמֵי עוֹרְקַי יִרְתָּחוּ… וּבְרַעַם וָרַעַשׁ

תִּתְפָּרֵץ מֵחֻבִּי הַקְּלָלָה!

תִּתְפָּרֵץ וּתְחַנֵּק הַנֶּפֶשׁ. הָהּ, אֵלִי!

מַה-תִּכְאַב, מַה-תִּדְוֶה לִבָּתִי!

אַךְ לִבְכּוֹת אֶחְפֹּצָה, אָמֵרָה בַבֶּכִי,

הָהּ, הַרְפִּי נָא, הַרְפִּי שִׁירָתִי!

הֲתִשְׁמְעִי – וּבְחֻבִּי נַאֲקוֹתַי, דִּמְעוֹתַי,

לוּ עֵינַי כַּנְּחָלִים תִּדְמַעְנָה!

וַהֲמוֹן כָּל תְּלָאוֹתַי, הַתְּלָאוֹת אֵין קֵצֶה,

בִּתְהוֹמוֹת דִּמְעוֹתַי תִּטְבַּעְנָה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.