מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יָקוּם אֱלֹהִים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(לאחד שנשתתף לבעלי השתוף1 מאת אחד מבעלי היחוד.

ביום חג הפסח האחרון לראשונים והראשון לאחרונים2).


שׁוֹנִים בִּתְמוּנָתָם וּבְמַעֲמָדָם

נִגְלוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם

וַיְּלַמְּדוּם דַּעַת לָסוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה:

הוֹלְכִים גַּם יוֹשְׁבִים גַּם שׁוֹכְבִים הוֹפִיעוּ,

צֶדֶק וְישֶׁר לָאָדָם הוֹדִיעוּ;

אַךְ הוּא יוֹסִיף לַחֲטֹא כְּאָז כֵּן עָתָּה.

מֵרֹאשׁ – עָשׂוּ רַגְלַיִם לֵאלֹהֵיהֶם

וַיֹּאמְרוּ: כִּי מִתְהַלֵּךְ הוּא בֵינֵיהֶם,

וּבַיִת בָּנוּ לוֹ, מָקוֹם לָשֶׁבֶת.

מֶרְכָּבָה וּכְרוּבִים לִרְכֹּב עָלֵימוֹ; –

אַךְ עָזֹב לֹא עָזְבוּ רֹעַ פְּעָלֵימוֹ

וּלְקוֹלוֹ לֹא נָתְנוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

אָז אָמְרוּ: שָׁכַב הָאֵל עִם אֲבוֹתָיו

וּבְכֵן טָהַר הָאָדָם מֵחַטֹּאתָיו,

וּמַלְכוּת שָׁמַיִם יָסַד עַל הָאָרֶץ.

אַךְ גַּם אַחֲרֵי כֵן יֵצֶר לֵב הָאָדָם

חָרַשׁ רַע כָּל הַיּוֹם, שָׁאַף לִשְׁפֹּךְ דָּם –

וּפְנֵי תֵבֵל מָלְאוּ מֻטָּה וָפָרֶץ.

לִבְנֵי הָאָדָם לֹא יֵיטִיב אֵל רוֹכֵב.

לֹא אֵל מִתְהַלֵּךְ, לֹא יוֹשֵׁב, לֹא שׁוֹכֵב,

כִּי רַגְלֵיהֶם תָּמִיד לָרַע יָרוּצוּ;

רַק אִם יָקוּם הָאֵל עַל בֵּית הַמְּרֵעִים

רַק אָז יִהְיֶה הָאָדָם לִתְמִים-דֵעִים;

אִם יָקוּם אֱלֹהִים – אוֹיְבָיו יָפוּצוּ!

הַיּוֹם אַתֶּם כֻּלְּכֶם אִישׁ אֶל אָחִיהוּ

“קָם הָאֱלֹהִים”! “קָם הָאֱלֹהִים”! תַּבִּיעוּ

וּנְשִׁיקוֹת אַהֲבָה אִישׁ אֶת אָחִיו תִּשָּׁקוּ;

וַאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲנֶה אָמֵן אַחֲרֵיכֶם,

כִּי אֵיכָה נַאֲמִין כִּי קָם אֱלֹהֵיכֶם

אִם לֹא כָלָה שֹׁד, רָעִים לֹא נִתָּקוּ?!

הַאִם לֹא אֵל אֶחָד, אָב אֶחָד לָנוּ,

וּבְקוּמוֹ הַיּוֹם מַה-זֶּה הָיָה בָנוּ

כִּי חַגְּכֶם הֵחֵל וַיִּכָל חַגֵּנוּ?

עַל כֵּן עוֹד נוֹחִילָה, עַל כֵּן נוֹכִיחַ

כִּי עוֹד יָקוּם אֵל, עוֹד יָבֹא מָשִׁיחַ –

אָז יָחֵל הַחַג גַּם בִּרְחֹבוֹתֵינוּ.


  1. הוא המשורר אבא (קונסטנטין) שפירא.  ↩

  2. שחל באותה השנה יום ראשון של חג הפסחא לנוצרים באחרון ליהודים.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

נופי ספרות - דבר פתיחה

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

לא לפי ‘מוקדם ומאוחר’ כנוסות המסות והרשימות שבספר. ה’פגישות עם השיר והסיפור‘,שער א’, באות בסדר כרונולוגי-ספרותי, ובסופן – עיונים כלליים ביצירה העברית ומקצת עיון בשירת יידיש. ב’דיוקן וקו‘, שער ב’. נקוט מעין דו-עיקרון של סמיכות בזמן ובתחומי העשייה של האישים. ואילו ה’עידורים' שבשער ג' סדורים לפי הגיון של דירוג פנימי וקירבת הבעיות זו אל זו.

‘נופים’ אלה צמחו, כעדות תאריכיהם, תוך כדי עשרים שנה, מהם שהיו בני-לואי למעשי-ספרוּת: כינוס ועריכה ותרגום.

בגוף ראשון נאמרים כמה וכמה מן הדברים; שמא מותר לומר: מתוך זיקה אינטימית אל סופרים, אישים ובעיות; אפשר יש בדברי גם משום מקצת עדוּת, מה היו אלה לבני דורי ולי, לרבים וליחיד.

הקורא המעיין יבחין, כי צינורות, מהם גם כסוּיים, מוליכים מֵחֶלקה אל חלקה ומוסיפים מזו אל זו. אחדים מגדולי גדולינו, מורי ורבותי, שהשפעתם היתה עלי למראשית ימי, אף על פי שלא יוּחד להם הדיבור במפורש, דמות-דיוקנם ארוגה במסכת ברוב דיוני הספר ועיוניו.

‘נופי ספרות’ – וגזעם וסדנם בשיר ובסיפור ובהגות הביקורתית, אך הם יוצאים גם אל מחוץ לתחום הספרותי המובהק. תמצא כאן נסיון ל’בַיית' כמה סוגים ובני-סוג שממעטים לדבר בהם, לעתים אף מתעלמים מהם לגמרי, כך הם ספרי הרבים, פרי ‘שיטה מקובצת’ של קולקטיבים עזי-עשיה אף כי ממעטי-מבע, אך מה שלא יבטא היחיד ינסה לעשות הציבור; והרי – גילויים של ספרות-העבודה שזיווגה יסודות האמור והכתוב: מעשים שהיו לדברים ודברים שהיו ל’כתב ומכתב' המלווים את העושים; והנה – ספרי-העדות בישראל, ואף האגרת כסוג בפני עצמה.

לא ראיתי את הספר אכסניה לכינוס דברי על משוררי יידיש; דברי, הנסבים על שישה מנינים מהם, הרי הם כנוסים-פזורים בספרי ‘מבחר שירת יידיש’. לא הובא כאן אלא מקצת עיון בשירת יידיש בסמיכות, ואף בהקבלה, לעיונים ביצירה העברית. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.