[מהיום הבא ומפחד היותו] / משה אבן עזרא
מֵהַיּוֹם הַבָּא / וּמִפַּחַד הֱיוֹתוֹ
כֶּעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה / תַעַל מְהוּמָתוֹ,
תְּבוּסָתוֹ רַבָּה – / וּמִי יוּכַל שְׂאֵתוֹ
וּמִי הָעוֹמֵד / בְּהֵרָאוֹתוֹ?
שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ – / אֵימָה תְבַעֲתֵהוּ,
וּמָוֶת שׁוֹכֵחַ – / שׁוֹאָה תְבוֹאֵהוּ,
וְשׁוֹכֵב שָׂמֵחַ – / צְעָקָה תְעִירֵהוּ,
תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ / יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ.
הוּא הַיּוֹם הַמַּר,/ כַּתַּנּוּר בּוֹעֵר,
כְּמֵי הַיָּם יֵמַר / וְכָמוֹהוֹ סוֹעֵר,
וְכוֹס יַיִן חָמַר / מְשַׁכֵּר כָּל נוֹעֵר,
מְמַהֵר תְּנוּמָתוֹ / לַעֲדֵי-עַד שְׁנָתוֹ!
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִרְאֶה / בְאִישׁוֹנֵי מְזִמָּה,
כִּי גָאֹה תִגְאֶה / בְצֵאתָהּ הַנְּשָׁמָה,
וְתַעַל וְתִשְׁתָּאֶה / לְהֵיכְלֵי הַחָכְמָה,
וְתָתוּר צִדְקָתוֹ / מְנוּחָה לַחֲנוֹתוֹ.