מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דברים אחרונים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בשבת, יט' סיון, נפרד ביאליק לפני צאתו לחו“ל, מבאי “עונג שבת” ב”אוהל שם". הוא אמר:

"הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. “מלחמה לה' בעמלק מדור דור”, “אשר קרך בדרך” ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על “אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים”. כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.

הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה“מליונים” המרמים התנדפו כעשן.

סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.

ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה…

והנה הסימן העקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחרבן הפנימי של המפלגות הקצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה."

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בענין היסטוריה

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

(הוּמוֹרסקה מרה)

יהודי מכּר מתיישב על-ידי על ספסל בגן קראַשינסקי ושואל אותי, מפני מה אני כל-כך עצוב.

– גרעֶץ הלך לעולמו! – משיב אני לו.

– ברוך דיין האמת – אומר היהודי. – וַארשאי הוא?


שאלה זו, שתשעים אחוז יהודים היו שואלים אף הם במקומו, היא המידה לכך, כמה עמוקה תהום זו, שלתוכה נפלנו! את מי אין היא יודעת, וַארשה היהודית? מי אינו תופס מקום במוחו של רחוב נאַלבקי, מי אינו מונח על קצה לשונו של רחוב ואַלוֹבא? על מי ובמי אין מדבר רחוב גז’יבּוֹב האַריסטוֹקראַטי?

בשביל שואַרשה תהא מסיחה במישהו אין צורך בכך, שיפסיד את אשתו ואת ילדו במשׂחק-הקלפים, או שיטפס ויעלה על העמוד ברחוב אוּיאַזדוֹבא… די להיות סוס של כרכרה ולפּוֹל על-גבי פסי-הטראַם…

אף-על-פי-כן מעט הוא להיות גרעֶץ, את תולדותיו של העם היהודי לכתוב!

ולאחר שנודע לו לשכני מפי, מה גרעֶץ כתב, הוא אומר:

– אַה! היסטוריה! – ובקול כזה, כאילו תמה והתפלא על מישהו שאכל שתיים-עשׂרה ביצים שלוקות בבת-אחת.

ולאחר שהוּא רואה, שאני כמעט יוצא מגדרי, הוא שואל בתמימות גמורה:

– ומה תועלת יש בה בהיסטוריה?


– אתה יהודי? – שואל אני.

– נדמה כך! – מחייך הוא, כמו שרוצה לומר: קצת יותר ממך!

– ואתה אוהב יהודים?

– אלא מה? אני שׂונא אותם?!

– אתה יודע, שאלכסנדר מוקדון מצא בדרכו, שהיתה כולה נצחונות, מדינה שלימה, שהיתה כולה נשים?

– וכי מה שאלה היא זאת! הרי זה – נדמה לי – מאמר מפורש בעין-יעקב, ואפשר שהרבי בחדר ספּר לי דבר זה.

– אתה יודע, אימתי מלכות בית-דויד ומלכות ישׂראל נתפלגו? אימתי נעשׂה העם היהודי האחד לשני עמים?…

– אימתי? למה לי לדעת אימתי?… ספּוּר-המעשׂה הזה מסוּפּר ב“פסוּק”.

– ולהיכן נעלמה מלכות ישׂראל?

– מלכות ישׂראל – קיימא לן – נמצאת מעֵבר לסמבטיון…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.