מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בכרכי ים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּכְרַכֵּי יָם / חיים נחמן ביאליק

בִּכְרַכֵּי יָם בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

יֵשׁ – בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בָּעוֹלָם! –

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים כַּעֲנָקִים,

עַםָ רָם – מִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.

וְאַנְשֵׁי פְּלָאוֹת הֵמָּה כֻלָּם,

מֵהֶם כָּל דָּבָר לֹא יִפָּלֵא;

בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה יַעֲשׂוּ מְדִינָה,

וּבְבֹהֶן יָדָם – עוֹלָם מָלֵא…

גַּם עַתָּה, אֹמְרִים, - לֹא, מַכְרִיזִים! –

כְּבָר מוּכָן הַכֹּל שָׁם בְּוִינָא; -

מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים וְדַקִּים חֲמִשָּׁה –

וּתְהִי, לְמַזָּל טוֹב, מְדִינָה!..

וּמְבַשְּׂרִים יוֹצְאִים – לֹא, הֵם רָצִים! –

וּשְׁקָלִים אֹסְפִים, אֹסְפִים, אֹסְפִים;

וְעַל הַנִּסִּים, עַל הַפֻּרְקָן

הֵם כֹּתְבִים סְפָרִים, כֹּתְבִים, כֹּתְבִים.

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ מְדִינָה!

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים! –

קְנוּ, קְנוּ יְהוּדִים בְּנֵי רַחֲמָנִים!

בְּזוּזִים שְׁנָיִם, זוּזִים שְׁנָיִם!

וּבְעוֹד הֵד פַּעֲמֵי הָעֲנָקִים

בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת וּבָרְחוֹבוֹת –

אֲנַחְנוּ חֲגָבִים נִסָּתֵרָה –

מֵרָחוֹק נִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת…

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מעל כסאו

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

ירוחם החייט מעיר פולה היה חייט ממין מיוחד, כמעט נבדל היה מאֶחיו בני אוּמנותו, ויהי מתהלך עם בעלי-הבתים, אינו נכנע גם מפני העשירים ומתערב בין התורנים. הוא היה בנעוריו מחסידי ה“בחור”… ואותו דבר נתן לו איזה יחוּס – משכמו ומעלה היה גבוה מכל העם אשר בבית-המדרש; אבל בגדיו היו תמיד ישנים, ויהי עני לתיאבון, כלומר, איש שאינו שׂם לבו לזה כלל. הוא הבין את מלאכתו היטב, רק עצל גדול היה, ודרכו היה למכור את הארג שנותנים לו לעשות ממנו בגד – הוא דוחה את תפירת הבגד מיום ליום, משבוע לשבוע ומזמן לזמן, עד שלבסוף נלאה בעל הארג לתבוע ולחזור ולתבוע, ואנוס הוא לעשות לו בגד אחר.

אבל גם דבר בלתי-אפשרי היה שבני-העיר יחדלו לגמרי מתת לו עבודה, מפני שהרבה מהם היו יראים ממנו. – וכה קראו אותו אל ביתם והיו מיטיבים עמו ומוסיפים לו על שכרו, בתנאי שיתפור את הבגד לנגד עיניהם. דבר זה רגיל היה קודם החתונות או שאר הכנות גדולות.

ובשעה שהיה ירוחם תופר ועוסק במלאכתו היה יודע לספּר מעשיות מהזקן, מזקן-הזקנים, ממלכוּת התוּגר…ממוֹנטיפיוֹרי… גם בעניני הקהילה ידיו רב לו, ומכל הענינים של הצבא לא יעלים עינו; לו אין שררה מיוחדת, אבל הוא מושל על בעלי-השררה, רצוני לומר, הדבר היה כך שבעצתו היו שואלים.

גופו היה כחוש, עיניו בולטות, וחטמו מתאדם לפרקים מהכעס הידוע… דרכו לקלל את אשתו ולהיות שורר בביתו תמיד כבחוץ. והוא הולך מחיל אל חיל. כה כבש במשך דור שלם כמעט את כל העיר והכל נכנעו מלפניו.

מאחורי הפרגוד מתלוננים עליו במקצת ומדברים בו קשות; ובפניו שוכחים הכל וקוראים אותו “רבי ירוחם”. – אם לא נתנו לו מפטיר וששי נתנו לו שלישי לפרקים, דבר שלא נעשה עוד לכל תופש מחט בישראל.

והוא גם את הרב דמתא הלך בקרי, הרב מקודם היה שומע בקולו ביותר, וזה עורר את קצפו על הרב החדש. הוא ירוחם, אינו סובל בעל לב טוב. פעם אחת סטר על גבי לחיו של בעל-בית גדול ויהי הדבר לחילוּל-השם…

בנו של המוכּה הזה נשמט מן הצבא בשגגה, יפה השתיקה. מי יאמר לירוחם החייט: מה עשית? ויאָנחו בני-ישראל בפולה תחת עוּלוֹ ימים רבים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.