אָבִי מְשׂוֹשׂ לִבִּי! כְּאֵבִי נֶצַח

כִּי בָא זְמָן, צָבָא וְקֵץ יָמֶיךָ;

אוֹי לִי! וְגוֹרָלִי בְגוֹרָלֶךָ

אֵין עוֹד, וְהֵא אֶרְאֶה בְיוֹם הָרֶצַח!

אֵיכָה אֲרוּכָה אֵין לְךָ, אִישׁ נֶצַח,

לֹא יַעֲזוֹר מָזוֹר לְהַצִּילֶךָ?

שׁוֹאָה מְשׁוֹאָה הָהּ! לְמִשְׁפַּחְתֶּךָ,

דַּרְדַּר סְמָדָר לָהּ, וְלִי אֵין קֶצַח.

אֶזְחַל וְאֶתְחַלְחַל בְּיוֹם צָרָתָה;

הֹוָה עֲלֵי הֹוָה לְבֵיתִי אֶדֶן,

אֵין עֹז וְאֵין מָעוֹז וְאֵין עֶזְרָתָה.

רַק זִכְרְךָ בִּטְחָה לְחַזֵּק בֶּדֶק.

בֵּין שֹׁכְבִים טוֹבִים בְּגַן הָעֵדֶן,

בָּרוּךְ, לְךָ עָרוּךְ פְּרִי הַצֶּדֶק