הקשיבו ושמעו אִמְרָתִי
מַה- תִּתְהַלֵּל עַל יוֹם מָחָר, הַגֶּבֶר,
אִם לֹא תֵּדַע יוֹם זֶה מַה-יֵּלֶד לָנוּ?
הַבֵּט אַנְשֵׁי תֵּבֵל הַיּוֹם אִתָּנוּ,
וּבְיוֹם מָחָר פִּגְרָם מֻשְׁלָךְ בַּקֶּבֶר.
אֵיךְ תָּעוּף, זֵד יָהִיר, אִם אֵין לָךְ אֵבֶר?
תִּפֹּל, לֹא תוֹסִיף קוּם. לֵךְ מֵעִמָּנוּ;
כִּי בָךְ כָּזָב וָשֹׁד יַחְדָּו נִטְמָנוּ.
גַּם לָעֵץ יֵשׁ תִּקְוָה, וּלְךָ אֵין שֶׂבֶר.
דַּע רָם לֵבָב, מַה נַחְנוּ, מַה חַיֵּינוּ;
תִּדְרשׁ, תַּחְקֹר הֵיטֵב יוֹם בּוֹא קִצֵּנוּ,
וּרְאֵה כַצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ.
אַךְ רִמָּה, תּוֹלֵעָה לִמְנַת חֶלְקֵנוּ;
תַּחַת אַדְמַת עָפָר כֻּלָּנוּ שָׁרֶץ;
מַה-פָּרַצְתָּ, גֵּאֶה, עָלֶיךָ פָּרֶץ!