מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

השירה מאין תימצא

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשִּׁירָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא/ חיים נחמן ביאליק

ב

(סוניט – דלא כגרדון)

מְשׁוֹרֵר סוֹחֵר תְּבוּאָה הִקְנַנִי אֵלִי,

סוֹחֵר מְשׁוֹרֵר – שָׂב מֻכֶּה קַדַּחַת,

כְּרוּב עִם נָחָש דָּר בִּכְפִיפָה אַחַת –

וַיְהִי יוֹמִי לְמֶרְקוּר וּלְפֶגַּסּוּס לֵילִי.

וּבִפְרֹץ מַעֲרָבִי וַיְּבָרֶךְ ה' חֵילִי –

גַּם צְרוֹרוֹת כֶּסֶף גַּם בָּר בָּאַמְתַּחַת –

וַיַּעַל פֶּגַּסּוּס וַתְּהִי שִׁירָתִי נִשְּכַּחַת,

וַיְהִי עֻזִּי כַּסְפִּי וּזְהָבִי אֵלִי.

אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן – וֵאלֹהַי אֶתְנַנִּי

בָּגַד בִּי כְמוֹ נַחַל וַיָּשֶׁב אוֹפַנִּי.

כִּנְעָתִי נֶאֱסָפָה וַתֹּאכַל כָּל הוֹנִי.

וּמֵאַיִן כֶּסֶף וַעֲבוֹדָה כָּל הַיּוֹם שַׁרְתִּי.

עָנִיתִי זְמִיר עָרִיצִים וּסְפָרִים חִבַּרְתִּי,

כִּי אֵין עִבְרִי שָׁר כִּי אִם מֵעֹנִי…

ז‘. ט’ ניסן תרנ"ג.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

אַדְמַת קֹדֶשׁ

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

א.

גרדה פון-מיראך שכבה במיטה הלבנה והניקה את תינוקה, שהחזירוהו לה לפני רגעים מזרועות הסנדק והמוהל. היא כבר הרגישה בזוועה הקרב והולכת בלי רחמים, אך התאמצה בשארית כוחה לחזק את לבבה ולהיות עליזה. אסור לה לאם לתת חלב עצוב ומר לתינוקה. עליה להיות בריאה, שמחה ומתוקה. היא סיבררה לעצמה את כל רגעי-האושר של חייה הצעירים שעד הנה, חייתה אותם, עצמה את עיניה וחידשתם בזכרונה, בלבה, בדמה שהפך לחלב לבן לבנה הבכור הזה, שחיכתה לו כל כך. שוב קפצצה בדמיונה בשדות הרהיין מגבעה לגבעה צחקה, השתובבה בזכרונה, התרפקה על שכמו של פאול, הביטה בעיניו האפורות, משכה אותו בחבלי-החן העדינים שלה –עד שלבסוף זכתה בהסכמתו: “השבוע נלך אל הנוטריון”. –

והתינוק ינק, מצץ, בלע את נוזל-האושר עד ששבע ונרדם.

וכשהדד יצא מפיו –שוב יכלה גרדה להמשיך במאמציה העל-אנושיים והזוועה הקרבה שוב אחזתה.

–אני רוצה לדעת, ותיכך ומיד, מה על פאול!? –אמרה כמעט בצעקה אל אחיה, שעמד לפניה במדי-קצינים, השנואים עליה כל כך –מה לפאול?!

–הוא נאסר –ענה האח בקול יבש.

גרדה פשטה את ידה החלשה-הלבנה  תפשה את יד אחיה, משכתו אליה ואמרה:

–אריך! אני יודעת, שלא רק אני אוהבת אותך, אלא גם אתה קשור בנפשי. ובכן, דע לך, שברגע שיוודע לי, שפגעו בחיי פאול, אמות יחד עם ילדי! אתה מכיר אותי, אריך!

–למה נתת למול את הילד?

–לא עסקך ולא עסקם שלהם. ורק הערה קצרה: אני רציתי זאת ולא פאול. יותר אין לי מה לומר. גם לאמה הודעתי זאת. אני אך רגע לא אחיה בלי פאול.

–גרדה… אמא…

–אף לא מלה!

–גרדה… הם מסכימים לשחרר את פאול… במחיר חיי הילד… הכתם הזה יימחק…

את דבריו האחרונים כבר לא שמעה גרדה. ערפל אדום עלף את מוחה וראשה נשמט הצדה. אריך אחיה לקח את התינוק מבין זרועותיה המרושלות ויצא.

ב.

–גברתי מסכימה?

גרדה לא ענתה.

–אין לי פנאי למשא ומתן, גברתי! –אמר אחד הקצינים. –שמחי שנתתי לך ברירה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.