מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

למתנדבים בעם

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם / חיים נחמן ביאליק

לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז!

בִּמְעָרוֹת הַצּוּרִים, חֳרָשִׁים מְצִלִּים,

הִתְלַקְּטָה הַפְּלֵיטָה בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים,

צִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת עִם רִנְנַת הַתְּהִלִּים

כְּאֶחָד הֵשִׁיקוּ דְּמִי יְעָרִים וּסְלָעִים,

וּבְמַחֲבֵא חֳרָשִׁים, בִּמְעָרוֹת אֲפֵלָה,

יְשׁוּעָה גְדוֹלָה גָּמֵלָה.

וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי עַם-עָנִי,

עַל-לִבּוֹת בָּנֵינוּ נַהַלְמָה-נָּא חוֹצֵץ,

וּדְבַר אֲדֹנָי עַמּוּדֵנוּ הַיְמָנִי,

וְהוּא פַּטִּישֵׁנוּ הַמְפוֹצֵץ!

עוֹד לֹא כָל-כֹּחֵנוּ נָתַנּוּ לָבֹז –

בֵּאלֹהִים לָנוּ עֹז!


לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!

בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ – בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה!

בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ – כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ!

מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –

הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!

כָּל-קָרְבָּן – יֵרָצֶה, כָּל-מַתָּת – נֶאֱמָנָה:

אֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!

כָּל-פְּלֵיטַת הַטּוֹב, שְׂרִיד הָעֹז וְהָאוֹרָה,

שֶׁהוֹתִיר עוֹד אֵל בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,

הָבָה נְלַקֵּט, לַאֲחָדִים נֶאֱגֹרָה,

וְעַל-נֵס בְּיוֹם חֵילֵנוּ נָרִימָה;

וִילֻקְּטוּ אֵלֵינוּ מִקֶּדֶם עַד-יָם

חַיִל גָּדוֹל לְעֶזְרַת הָעָם!


חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!

אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ –

לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;

מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,

מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים – סַפִּירִים לִרְבָבָה.

עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ –

עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.

הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!

נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!

נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!

הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!

הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!

חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!


אודיסא, תר"ס, תשרי.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

יומן ירושלים

מאת חיים ארלוזורוב (זכרונות ויומנים)

30 בינואר, 1933

ממשרד הנציב העליון הודיעו לי בבוקר שבגלל ענינים דחופים אחרים לא יתקיים היום הראיון הרשמי, שתבעתיו בדחיפות בקשר למצב בעבר-הירדן, אבל הנציב העלילון מבקש ממני לבוא לארוחת-ערב לא רשמית בבית-הממשלה, ושם נוכל לשוחח על הענין הדחוף. בחלק מן השיחה שליד שולחן-הסעודה נכח מר סטריקלנד, שבא הבוקר לארץ-ישראל כדי לייעץ לממשלה בעניני קואופרציה חקלאית.

פתחתי את דברי בהערה קצרה של שיחותינו במשך השנה האחרונה בעניני עבר-הירדן. הזכרתי לה. מ. את הערתו על השינוי שחל מעט מעט ביחסו של משרד-המושבות לענין זה, המבוסס על מסקנתו שאין למנוע את היהודים מלהרחיב את פעילותם הכלכלית גם לעבר-הירדן. סקרתי בקצרה את המאורעות שארעו בשעת ביקורו בסודאן, שהביאו לחתימת חוזה ולזכות חכירה של אדמות האמיר ולמשא ומתן מסוים עם ל. ז.; סיכמתי ואמרתי כי ודאי לא היינו פותחים במעשה זה אילמלא ידענו כי ה. מ. אינו חסר יחס חיובי אליה. עתה היינו רוצים מאד לדעת את יחסו של ה. מ. להתפתחות האחרונה, וביחוד לחכירת אדמות האמיר. אנו מקוים כי נוכל לסמוך על עזרתה השלמה של הממשלה להמשכת הפעולה עד לסיומה המוצלח.

הנציב העליון השיב שהוא מודה כי הגיע למסקנה שהרחבת הפעולה הכלכלית של היהודים אל עבר-הירדן הוא תהליך שאין להימנע הימנו, אולם ראהו כענין של התפתחות הדרגית שיש לנהוג בו זהירות, והבין שאנו נפעל במתינות ומלמטה למעלה. החוזה עם האמיר נראה בעיניו כדבר בטרם עתו ואין בו, לדעתו, משום ישוב-הדעת גם מנקודת-ראות ציונית. הלכי-הרוח הפוליטיים בארץ-ישראל נשתנו בן-לילה במידה ניכרת. מלבד הרעש בעתונות פנו אליו מפעמים רבות מחוגי הערבים המתונים, ההופכים עד מהרה קיצוניים בהשפעת המאורעות. אין הממשלה יכולה בשום פנים לקבל על עצמה את האחריות לבטחונם של מתישבים עבריים בעבר-הירדן. רוצה היה לדעת מה יקרה אם הממשלה תצהיר בפומבי כי אין ביכלתה לערוב לבטחונו של מפעל כזה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.