מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

למתנדבים בעם

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם / חיים נחמן ביאליק

לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז!

בִּמְעָרוֹת הַצּוּרִים, חֳרָשִׁים מְצִלִּים,

הִתְלַקְּטָה הַפְּלֵיטָה בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים,

צִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת עִם רִנְנַת הַתְּהִלִּים

כְּאֶחָד הֵשִׁיקוּ דְּמִי יְעָרִים וּסְלָעִים,

וּבְמַחֲבֵא חֳרָשִׁים, בִּמְעָרוֹת אֲפֵלָה,

יְשׁוּעָה גְדוֹלָה גָּמֵלָה.

וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי עַם-עָנִי,

עַל-לִבּוֹת בָּנֵינוּ נַהַלְמָה-נָּא חוֹצֵץ,

וּדְבַר אֲדֹנָי עַמּוּדֵנוּ הַיְמָנִי,

וְהוּא פַּטִּישֵׁנוּ הַמְפוֹצֵץ!

עוֹד לֹא כָל-כֹּחֵנוּ נָתַנּוּ לָבֹז –

בֵּאלֹהִים לָנוּ עֹז!


לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!

בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ – בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה!

בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ – כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ!

מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –

הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!

כָּל-קָרְבָּן – יֵרָצֶה, כָּל-מַתָּת – נֶאֱמָנָה:

אֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!

כָּל-פְּלֵיטַת הַטּוֹב, שְׂרִיד הָעֹז וְהָאוֹרָה,

שֶׁהוֹתִיר עוֹד אֵל בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,

הָבָה נְלַקֵּט, לַאֲחָדִים נֶאֱגֹרָה,

וְעַל-נֵס בְּיוֹם חֵילֵנוּ נָרִימָה;

וִילֻקְּטוּ אֵלֵינוּ מִקֶּדֶם עַד-יָם

חַיִל גָּדוֹל לְעֶזְרַת הָעָם!


חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!

אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ –

לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;

מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,

מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים – סַפִּירִים לִרְבָבָה.

עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ –

עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.

הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!

נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!

נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!

הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!

הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!

חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!


אודיסא, תר"ס, תשרי.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משה או שלושת הנביאים

מאת בן אביגדור (פרוזה)

(חיזיון)

[א]

צהרים!

השמש עומדת בחצי השמים ומשם היא מראה פנים שוחקות להבריאה ושולחת אליה מבטים חמים ומאירים, קווי אור וזוהר, השופכים אור בהיר על פני הכיכר הנחמד והנעים המשתרע מסביב והמרהיב כל עין ביופיו ובכל חמודותיו הנגולות כספר לעין כל עובר… שם גבעות מכוסות בירק דשא ועמקים עוטפי בר, שדמות ארוכות עוטפות מעטפות ירוקות, ירקרקות, צהובות ולבנות ונראות מרחוק כדומינות משובצות בצבעים שונים. השיבולים מהן עולות ימים, ניצבות בקומה זקופה ומרימות ראשיהם בגאון והודף מהן באות בימים כופפות ראש כענווים ושפלי ברך ומהן זקנות, שוכבות בעצלתיים כעייפות מחום היום וישנות שנת צהריים… כל רוח קל לא יפוח בחוץ, כמו המלאך הממונה על הרוחות חס הוא על השיבולים הזקנות ואיננו חפץ להפריען משנתן… השושנים והחבצלות עוצמות עיניהן ונותנות לחייהן לנושקים, לקווי השמש הנושקים אותן בחום ורגש, ואודם חכלילי יכסן, כעלמה תמה בנשק אותה אוהבה… היער הזקן לא ימצא, לפי הנראה, חפץ בחברת קווי השמש הנלהבים, השואפים לחמדות ארץ ותענוגותיה ולא ייתן להם לבוא אל תוכו, לפזז ולכרכר בו כמעשיהם בשדות והנהו מתבודד במועדיו ותפוש במחשבותיו וזכרונותיו העתיקים, אשר ירהיבוהו וימלאו כל קרביו רגשי גאון… אך ילדיו הקטנים, הציפורים וכל בעלי כנף, מבלי שים לב לאביהם הזקן ומנוחתו, הינם רוקדים ועופפים מענף לענף, צוהלים ושמחים, מצפצפים ומהגים, משוחחים בקול, שרים ומזמרים… ואביהם הזקן לא יתרגז עליהם, אם מ אשר לא יקפיד בדבר משחקי הילדים, בדעתו כי ילדים הם ועליהם לשמוח בילדותם ואם מאשר יודע הוא כי לא יהיה לו שומע בקרב הילדים… ומפה ומשם יישמע קול המיית הנחלים ההולכים לאט ושוטפים בקול המולה נעימה, ופני המים מוזהבים פה ו שם – קרני השמש רוחצות בהם לרגעים, שחות הנה והנה ומשחקות את הדגים השוטטים מתחת לפני המים…

דומיה נעימה שפוכה על פני כל הכיכר… היקום מתענג בחיק המנוחה הנעימה ושלוות השקט הפרושה מסביב… ופני הטבע מפיקים אורה והרחבת הנפש…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.