הָרוּחַ אוֹתִי, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לִמְשׁוֹרֵר עָשָׂתָה
מֵעוֹדָהּ לֹא רוּחַ כַּבִּיר הָיָתָה,
הָרוֹדֵד תַּחְתָּיו כָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע,
כִּי אִם רוּחַ קָט, חַלָּשׁ וּרְפֵה-כֹחַ,
הַנּוֹדֵד כָּנָף אַט כִּכְנַף אֶפְרֹחַ
וּמַעֲצָר כִּי יִפְגַּע יִכָּלֵא רֶגַע.
רוּחִי מֵעוֹלָם לֹא קָם בִּי וַיְשׁוֹרֵרמִבְּלִי קוֹל דּוֹפֵק מֵנִיעַ וּמְעוֹרֵר,
מִבְּלִי רַחֲבַת לֵב וּמְנוּחָה נְעִימָה,
כִּי כִמְעַט יִתְקְפֵנִי יָגוֹן וָפַחַד
כָּל עֶשְׁתֹּנוֹת לִבִּי יֹאבְדוּ חִישׁ יַחַד,
לֹא יִשָּׁאֵר אַף אֶחָד מֵהֵמָּה.
לֹא בֶן-בַּיִת בְּסוֹד אֱלוֹהַּ הִנֵּנִיאֲשֶׁר טֶרֶם אֶקְרָא אֵלָיו יַעֲנֵנִי
וּבְכָל עֵת אֶחְפֹּץ אָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ,
כִּי אִם כֶּעָנִי שֶׁאֵינֶנּוּ בָטוּחַ
אִם הַפֶּתַח [יִמְצָא] סָגוּר אוֹ פָתוּחַ
בּבֹאוֹ לְבַקֵּשׁ פְּרוּטָה בְּיוֹם רֹאשׁ-חדֶשׁ.