מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

התפלל עלי

מאת: אנה אחמטובה , תרגום: רחל המשוררת (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

התפלל עלי / א. אחמטובה, תרגמה רחל


הִתְפַּלֵּל עָלַי, עַל נַפְשִׁי הַחוֹלָה,

עַל נַפְשִׁי הָאוֹבְדָה, אֶבְיוֹנָה –

אַתָּה, הָעוֹבֵר בְּטוּחוֹת בִּנְתִיבְךָ,

הָרוֹאֶה אוֹר בַּמְּלוּנָה.


וַאֲנִי, נוּגָה וּמַכֶּרֶת טוֹבָה,

אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ אַחַר

מָה עֻנָּה לְבָבִי בְּמַחֲנַק הַלֵּיל,

מַה הִקְפִּיא הַבֹּקֶר הַקַּר.


בָּעוֹלָם הַזֶּה לּא נִתַּן לִי רָב:

רַק לָרֹן וְרַק לְצַפּוֹת.

יוֹדַעַת אֲנִי: לֹא שָׂנֵאתִי לָאָח

וְלֹא הִסְגַּרְתִּי אָחוֹת.


וְלָמָּה יוֹם-יוֹם וְשָׁעָה-שָׁעָה

הָיְתָה בִּי יַד אֲדֹנָי?

שֶׁמָּא אֲזַי הֶרְאָה לִי מַלְאָךְ

הָאוֹר הַסָּמוּי מֵעֵינַי?

אנה אחמטובה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של אנה אחמטובה (מחברת)
רקע
אנה אחמטובה

יצירותיה הנקראות ביותר של אנה אחמטובה

לכל יצירות אנה אחמטובה בסוגה שירה

לכל יצירות אנה אחמטובה

עוד מיצירותיה של רחל המשוררת (מתרגמת)
יצירה בהפתעה
רקע

ג'ניה

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)

פרק 13

ולנו נפתח מאז מקור חיים חדשים. לי נדמה, כי המקור ההוא היה גם זה, שנתן לי כוח ועצמה להטיל על שכמי עבודה רבה. כמעט תמיד יותר מכפי יכולתי, מה שהרגשתי גם אצל ג’אֶניה. שאיפתנו לעבודה היתה בימים ההם כל כך עצומה, כל כך כבידה, שוקטה-כבירה ונוראה עד אשר כמעט בלעה אותנו ואת אהבתנו יחד…

ועל הפרק היתה אז אמנם עבודה רבה מאוד. עברה מחצית השנה מיום היוָסד ישראל-הצעיר ופעולות החברה לא היו ניכּרות מחוּצה לנו. לא ראינו גם כלום שישוּנה לטובה או לו גם לרעה אף במעט. לא עשינו כל רושם יסודי. היינו טיפה בים, מָעה, גרגיר בערימת חול. כי עבודת חברה כזאת היא עבודה לדורות – לא הכרנו, ואם גם הופיעה הכרה זו רגע בלב אחד מאתנו חלפה ותאבד כברק, ובלבותינו הנלהבים עשינו אשם נפשותינו; לכן התחוללה בנו תשוקה קודחת, תשוּקת-תפתה אבל עיורת לתקן את אשר עיותנו – וניקלע מפעולה לפעולה ומעבודה לעבודה בלי כל עמדה.

יותר מכולנו התהלך לרנר קודר ולפיכך גם קוּלע קליעות יותר מסוכנות משל כולנו. אסיפות נאספו, כמעט, יום יום; הקריאות השונות נדחו מפניהן, והן, האסיפות, הצטיינו בתשואה רבה, בקדחת קיצונית, אבל לא בתוֹכן-למעשה כלל וכלל…

עבודה, עבודה, עבודה! – קראו כל הפיות, כמחַקים איש את רעהו עפ“י איזה בולמוס נעלם, ואיש לא נגע באצבעו הקטנה בעבודה ממשית אפילו כל שהיא, אעפ”י שכל יד היתה כואבת, כל רגל צבה וכל ראש נלאה…

לאחרונה התחלחלנו מהרגשת הסכנה של הקדחת, המקפת את כל החברה, ונתאמץ להשיב את הכל למקומו ולהשקיט מעט את הדופק הנמהר.

וכעבור ירח ימים הספקנו אמנם להשיב את הכל על מכונו. למצער, לנו – לי ולג’אֶניה – נדמה כן. לרנר הוסיף להתהלך קודר בלחץ יגון מעיק.

– לא – התאונן באזני פעם, אחרי אשר, כנראה, לא יכול עוד להבליג על רגשותיו – חש אני, כי סרתי מן הדרך… – פרידין, חושב אני ללכת מפּה…

רועד, מבקש עזרה בצרה היה קולו.

– איזו רוח נכנסה בך, לרנר? – נזדעזעתי.

לרנר הסב את פניו ממני ויתאנח ומחזהו התפרצה אנחה עצורה:

– כך הוא הדבר, ידידי… אלך… אלך מפה… את הכל צריך להתחיל מחדש…

– אבל מה היה לך, לרנר, והעבודה הלא הולכת כסדרה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.