מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לַמֶּלֶך הַבִּלְתִּי מָשׁוּחַ

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְאַתָּה, הָהּ, מֶלֶךְ בִּלְתִּי מָשׁוּחַ

הַמּוֹשֵׁל בְּעִמְקֵי אַלְפֵי לְבָבוֹת

שֶׁאֵין לְךָ לֹא הֵיכָל, לֹא שִׁלְטוֹן וְצָבָא,

לֹא עֹפֶל וָבַחַן וּמִבְצְרֵי יַמִּים–

אֲבָל עָם גָּדוֹל וְאֶרֶץ תִּפְאֶרֶת;

לֹא כֶתֶר יְהוּדָה

וְשַׁרְבִיט בֶּן יִשָׁי,

אִיִּים וָנוֹפִים וְעָרִים נוֹשָׁבוֹת,

גָּאוֹן וּגְדוּלָה אַף לֹא כְבוֹד מַלְכוּת

חֶלְקְךָ הָיוּ, לְךָ נָפְלוּ לְמָנָה–

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!

פֹּה מֶלֶךְ הָיִיתָ בְּחֶסֶד אֵל עֶלְיוֹן,

זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם נָהַגְתָּ בְּרַחֲמִים

עַד אֲשֶׁר כָּבָה נֵר מַלְכוּתֶךָ;

כָּבָה נֵר מַלְכוּת! לְךָ קֹרָא שַׁבָּתוֹן

בְּקִבְרֵי הַמְּלָכִים וְאֶרֶץ הַנְּבִיאִים;

הָיִיתָ אִתָּנוּ

וַתִּלְבַּשׁ הַנֵּזֶר

עַל אֶרֶץ בְּלִי עָם, עַל עָם בְּלִי אָרֶץ

שֶׁאֵין לוֹ לֹא נַחֲלָה, לֹא מְנוָּחה וְגָאוֹן,

לֹא מִקְלָט בָּטוּחַ וְלֹא כְבוֹד גוֹיִם

אַף לֹא מַלְכוּתֶךָ-עַתָּה לְךָ יִבְכֶּה:

שָׁלוֹם לְךָ וְלַעֲפָרֶךָ!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הַדֶּקֶל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. לילותי (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

דור תהפוכות

מאת אחד העם (מאמרים ומסות)


הרבה דיו נשפך והרבה פרזות ריקות באו לעולם לרגלי השאלה הידועה, שנתחבּטו בה סופרי העמים ימים רבים: אם “האנשים הגדולים” הם עושׂי היסטוֹריא, או כי גם הם אינם אלא פרי החיים, ההולכים ומתפּתּחים מאליהם ועושׂים את עצמם ואת גדוֹליהם עמהם בכל דור. לפנים היה “האיש הגדול” המרכּז הראשי לכל ספּורי ההיסטוריא. כל תקופה וכל תנועה גדולה היה לה “אלוֹה” מיוחד, בדמות איזה אדם גדול, שיצר אותה בחכמתו כרצונו, וכל ההיסטוריא כולה לא היתה אלא ספּור מלחמותיהם של האלהים האדירים האלה איש באחיו. אחרי כן, כשהתחילו חוקרי דברי-הימים להכּיר יותר בטיב החברה האנושית והכוחות הפועלים בה, נמצאו חכמים וסופרים שנטו לאידך גיסא יותר מדי והחליטו, כי אין האיש הפרטי, יהיה מי שיהיה, עושׂה שום רושם במהלך החיים ההיסטוריים, וכל מה שהאנשים הגדולים מחדשים בשעתם מוכרח היה להתחדש באותה שעה, ואם לא על ידי אלו, היו החיים מוצאים שלוּחים אחרים, שיוציאו מן הכוח אל הפועל אותה בריה חדשה שהגיע זמנה. ואחר שארכה מחלוקת זו שנים רבות, התחילו בדורנו חכמים שונים לבוא לידי הכרה1, כי שתי אלו הדעות יחד אינן אלא הפרזה יתרה לצד זה או זה, והאמת מונחת באמצע: אי אפשר ליחס כל מהלך ההיסטוריא לחכמתם ורצונם של אנשים פרטיים בלבד, אבל אי אפשר להכחיש כמו כן, שהכוח האישי של בחירי כל דור נעשׂה אף הוא שותף לתנאי החיים ביצירת פני החברה ושנוייהם מדור לדור. אין ספק אמנם, שאִלו היה שמואל בדורו של יפתח, לא היתה מציאותו לבדה מַספּקת להקדים דורו של שמואל; אבל גם זה ודאי, שאלמלא היה שמואל בדורו, היו פני הדור שונים הרבה מכפי שאנו מוצאים אותם עתה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.