מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אלי שמע שועי וקראי תענה

מאת: שלום בן יוסף שבזי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֵלִי שְׁמַע שַׁוְעִי וְקָרְאִי תַּעֲנֶה,

קַבֵּץ פְּזוּרֵי עַמְּךָ, שְׁבָטִים הוֹשְׁעָה.

וּבְטוּבְךָ צוּרִי תְּרוֹמֵם נוֹפְלִים,

תִּדְלֶה אֲיוּמָּה תּוֹךְ מְצוּלּוֹת טָבְעָהּ.

נַעֲלֶה לְצִיּוֹן אֶל מְקוֹם חָכְמָה וְסוֹד,

שַׂגֵּב עֲנִיִּים, חֵטְא שְׁטָר חוֹב תִּקְרְעָה.

נִשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב בְּקוֹל פּוֹצֵיַח,

יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵיַח.

יִתְחַבְּרוּ שֶׁמֶשׁ וְהַיָרֵיַח,

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים בְּיוֹם הַצְלֵיַח.

יָבוֹא מַלְכֵּינוּ,

יְקַבֵּץ שִׁבְטֵינוּ

לְצִיּוֹן עִירֵנוּ,

וּמַה טּוֹב חֶלְקֵינוּ.

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, אֵין לְבַדּוֹ קָדוֹשׁ,

אֵלִי שְׁמַע שַׁוְעִי וְקָרְאִי תַּעֲנֶה,

קַבֵּץ פְּזוּרֵי עַמְּךָ, שְׁבָטִים הוֹשְׁעָה.

רַחֵם עֳנִי דַּלָּה בְּתֵימָן גָּלְתָה,

לָהּ סָבְבוּ צָרִים וּמַס הִגְדִילוּ.

קַנֵּא לְשֵׁם קָדְשָׁךָ וְחֵן תּוֹרָתְךָ,

וּבָתֵי כְּנָסִיּוֹת אֲשֶׁר הִזִּילוּ.

וּרְאֵה סְפָרִים מִבְּלִי חֵטְא נִגְנְזוּ,

עָלַי בְּנֵי אָמָה גְּדוּד הִקְהִילוּ.

חַסְדָךְ לְעַמֶּיךָ יְדִיד תְּעוֹרֵר,

הַשְׁמִיד לְכָל אוֹיֵב וְרָע וְצוֹרֵר.

רוּחַ מְשִׁיחֶיךָ לְדָל תְּזוֹרֵר,

תָּסִיר חֲמַת אַכְזָר וְגַם תְּקָרֵר.

רַפֵּא דָּל נִכְלָם,

הוֹמֶה נִתְעַלָּם,

עַמָּךְ הַצִּילָם,

אַתָּה יָהּ צִלָּם.

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, אֵין לְבַדּוֹ קָדוֹשׁ,

אֵלִי שְׁמַע שַׁוְעִי וְקָרְאִי תַּעֲנֶה,

קַבֵּץ פְּזוּרֵי עַמְּךָ, שְׁבָטִים הוֹשְׁעָה.

וּזְכוֹר זְכוּת תּוֹרָה וְאָבוֹת נִבְחֲרוּ,

וּבְרִית לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר כָּרַתָּ.

מַהֵר וְהַחִישָׁה יְשׁוּעָה בַּעֲבוּר

מֹשֶׁה יְלוּד עַמְרָם אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ.

וּבְנֵה לְהֵיכַל קָדְשְׁךָ יָהּ וַחֲמוֹל

עַל מוֹתְרֵי הַצֹּאן אֲשֶׁר נָטַשְׁתָּ.

חוּסָה צְבִי עַל דַּל בְּדָפְקוֹ פִּתְחֲךָ,

וּבְחַר בְּבַת נָדִיב אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

רוּחַ יְשׁוּעָתְךָ בְּחֵן תְּסוֹבֵב,

רַפֵּא לְלֵב חוֹלֶה מְאֹד וְכוֹאֵב,

בִּזְכוּת אֲשֶׁר קִיבַּל לְדָת בְּחוֹרֵב,

עַבְדָךְ יְלוּד מַשְׁתָּא רְצֵה וְשׁוֹבֵב.

רַפֵּא לֵב נַעְנָה,

בְּצִלָּךְ הוּא נִהְנָה,

קַבֵּץ מִי מָנָה.

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, אֵין לְבַדּוֹ קָדוֹשׁ,

אֵלִי שְׁמַע שַׁוְעִי וְקָרְאִי תַּעֲנֶה,

קַבֵּץ פְּזוּרֵי עַמְּךָ, שְׁבָטִים הוֹשְׁעָה.

שלום בן יוסף שבזי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלום בן יוסף שבזי
יצירה בהפתעה
רקע

עיר המקלט

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

כאשר באו בני ישראל לעציון גבר, בשנת שלושים ושש למסעיהם במדבר, נראתה בקרב המחנה נערה צעירה, קטנת קומה ודקת בשר, אשר אם ראה אותה איש ואם עבר מעליה, לא זכר את תוארה ולא זכר את מראיה ולא זכר דבר, ורק את עיניה לבדן זכר, ותהיינה משוטטות לנגדו, ויידע כי גדולות הן כשני בוטנים ושחורות כתהום האַרְנוֹן ויוקדות כאש המזבח אשר לפני אוהל מועד. לא ידע איש מי היא ומאין באה. כרוח פרצים סוֹערה פרצה אל המחנה פתאום בבוקר יום אחד עם השַׂלְווים יחד, ויהיו יודעים רק את שמה, כי ייקרא לה נוֹעָה. ואם יש כי שאל איש את פיה לאביה או לאמה, ותהי עונה: אבי המדבר, אמי הערבה – ותשחק בקול גדול, ותהי לִבְנַת שיניה מצהירה רגע אחד כברק אשר התלקח פתאום, ותצלצל בעגיליה הגדולים אשר באוזניה, ובעוד רגע ברחה ותמלט. והבחורים ובני אצילי ישראל וכל איש מסביב סיפרו עליה נפלאות: כאשר תנוח עינה על איש, והיתה כצרבת מכווה על חלקת הבשר אשר הביטה שמה, וכאשר תישב ברוח פיה, והיתה כרוח זלעפות אשר חלף פתאום מן הנגב, וכאשר תיגע ידה ביד איש, והיו כל עורקיו בו כנחל שלהבת שוטף. ואף אמנם היתה הילדה כמו מדבר: פניה כנחושה חרוכת יקוד שמש, גרמיה כסלעים להוטים וחדים, והיא פרא אדם כמו הרוח הפושט מן הצפון. ואולם כחלקת האדמה החרבה אשר בין פארן ובין תופל, כן צמאה הנערה לנטפי טל מעט יומם ולילה – והיא מחכה…

בימים הרחוקים האלה והשמש היתה יוקדת ולוהטת עוד שבעתיים מאשר עתה, והמדבר היה נורא וגדול עוד שבעים ושבע מאשר עתה, והאהבה היתה עזה וסוערה עוד אלף אלפי פעמים מאשר עתה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.