מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אשמחה באלי כי שמחני בפעלו

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[אֶשְׂמְחָה בְאֵלִי כִּי שִׂמְּחֵנִי בְּפָעֳלוֹ] / ר' יהודה הלוי

ה

אֶשְׂמְחָה בְאֵלִי כִּי שִׂמְּחֵנִי בְּפָעֳלוֹ

בָּחַר בְּקִרְבָתִי וַיִּתְּנֵנִי הֶבְלוֹ

יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ

גְּנוּזָה מִיקוּמִים לְהוּרִישֵׁנִי אָצָר

דְּגָלַי לְהוֹצִיא מִזַּרְעוֹ נָצָר

אֶת הָאָדָם אֲשֶר יָצָר

הָאָרֶץ לֹא לָרִיק טִפְּחָהּ יֹצְרָהּ

וְאוּלָם לַחֲסִידָיו צָפַן יְקָרָהּ

לֹא תֹהוּ בְרָאָה לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.


יְצָרָה תְּמִים פֹּעַל מַעֲשָׂיו לֹא יֶחְסָרוּ

הָאֵל אֲשֶר מִשְׁפָּטָיו לֶאֳמוּנָה גָבָרוּ

וַיִּשָּא דֳכִי הַנְּהָרוֹת וְגַלֵּי יָם סָעָרוּ

וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.


זֶה יָדַעְתִּי כִּי נוֹצַרְתִּי אַךְ בִּדְבָרוֹ

חֹמֶר בְּיַד הַיוֹצֵר וְכִי לֹא יְצָרוֹ

הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ

טְפָחוֹת יְמֵי כָּל וּמַלְאֲכֵי מָוֶת קֹצְרִים

יֶאֱסֹף אָדָם כֶּעָמִיר וּפִתְאֹם נִשְׁבָּרִים

כְּשֵׁבֵר נֵבֶל יוֹצְרִים

כֹּל הֹבאִישׁ וְאָבַד כָֹּל נִשְׁאָל וְשֹׁאֵל

לְהוֹדִיעַ כִּי בְכָל אֱלֹהִים אַין כָּאֵל

וּלְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל.


לְפָנָיו אֶתְנַפֵּל וְאַחֲרָיו לְבָבִי יִמָּשֵׁךְ

לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ

יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

שלום בית

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

יהונתן-חיים לבית נפתלי, השו“ב הראשי בעיר תּפֵלה ברוסיה הקטנה, היה אָמן גדול ומהיר במלאכתו. בעשרים שנות משׂרתו הכבדה לא הטריף לא בהמה ולא עוף. ובבדיקת הריאה היה מפליא לעשות. מלבד הלכותיו, שהיה בקי בהן על-פה, היה למדן גדול בכל דיני התורה, בראשונים ובאחרונים, ומראה נחת זרועו בפלפול ובקיאוּת להרב דמתא בכל עת מצוא. שם הרב הזקן הוא אָרוֹן, אדם קטן קומה ודל-בשר, שפניו צנומים ושערות מעטות בזקנו; הוא “עשיר”, שלא כדרך הרבנים בישראל, גם לא יקבל פרס שבועי, והוא עניו “לשמה”, ומקום עמידתו הקבוע בבית-המדרש הוא מאחורי התנור. – והשו”ב יהונתן הוא להיפך: אדם בריא ושמן כמעט, לחייו מלאות, זקנו עגול ושפמו עב. הרב מטבעו אינו אוהב את השו“ב, ולפי ש”שׂנאת הבריות" הוא איסור מפורש, הוא חושב לאחד מהדברים שצריכים מירוּק את אי-אהבתוֹ אליו… והשו“ב לא עשה לאדם עוול מעולם, כל דבריו באמונה, מתפלל הוא תמיד עם הציבור והולך אל המקוה בכל יום שני וחמישי; אין איש יכול לומר שראה אצלו איזה נדנוד של “קלות”, עם כל אדם דיבר בסבר פנים יפות, לא התעקש בויכוחיו, לא הטיל דעתו בחזקה, ובכל זה לא היה אהוב לרבים. חשוד היה בעיני כל אנשי העיר, שהוא אינו “ירא-שמים” כל צרכו; חשוד הוא בזה שחכם לבו. – – אמנם הוא לא הסתכל מימיו בספרי חקירה, לא למד את הרמב”ם, לא עיין באבן-עזרא ורד“ק וגם אל ה”עקידה" לא שלח ידו, אבל במסתרי נפשו קינן הרעיון שאין ענין היראה והמצוות נורא כל כך… דברים כאלה מלבּא לפוּמא לא גלה; אבל כעין מורא בו תמיד, פן יאמרו הבריות עליו מה שכבר חושבים על אודותיו. גם החייטים והסנדלרים והמון העם הפּשוט, שבודאי אינם יודעים בטיב הענינים האלה, אינם מחזיקים אותו לירא-שמים. מי יציב בריח ודלתים לרוחם לאמור: חשבו אחרת!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.