רקע
משה בילינסון
"המצאת" מחלקת העליה

בּ“הארץ” מאתמוֹל מסוּפּרת שוּב “אניקדוֹטה” מעניני העליה, המאירה בּאוֹר בּלתי מצוּי (גם אחרי כּל מה שעבר עלינוּ בּשטח הזה) את שרירוּת-הלב השׂוֹררת בּמחלקת העליה ואת מצב-ההשפּלה הנוֹצר על ידה לעוֹלה היהוּדי. ז’בּוֹטינסקי מתכּוֹנן לעלוֹת ארצה וחברת האחריוּת “יהוּדה” הגישה לממשלה את התעוּדה המעידה, כּי מוּבטחת לוֹ עבוֹדה וּפרנסה לשנתים ימים. לכאוֹרה, היה כּל הענין צריך להיגמר בּזה – הרי דרישוֹתיה של חוּקת העליה נתמלאוּ. אלא מה? ז’בּוֹטינסקי איננוּ יהוּדי סתם, הוּא גם אחד מאנשי-השם בּציוֹנוּת, סוֹפר ועסקן מפוּרסם. בּעברוֹ הציוֹני רשוּמים: הגדוּד העברי, מאוֹרעוֹת ירוּשלים, עכּוֹ, כּיוֹם הוּא עוֹמד בּראש הזרם הרביזיוֹניסטי, וכל זה כּנראה אינוֹ כּל כּך סימפַּטי בּעיני הממשלה, וּמשוּם שלא היתה לה שוּם אפשרוּת חוּקית למנוֹע את הויזה ממנוּ, “נפלה על ההמצאה” הנפלאה לדרוֹש מאת חברת “יהוּדה” להכניס בּחוֹזה שלה עם ז’בּוֹטינסקי סעיף האוֹסר עליו כּל עבוֹדה פּוֹליטית בּארץ. אמנם, לאחר הסירוּב הנמרץ והמוּחלט של חברת “יהוּדה”, הסתלקה הממשלה מדרישתה הנפלאה הזאת, אוּלם הויזה טרם ניתנה.

ז’בּוֹטינסקי יש לוֹ כּמה מתנגדים בּהסתדרוּת הציוֹנית וּבתנוּעת העבוֹדה בּיחוּד. הזרם הציוֹני אשר בּראשוֹ הוּא עוֹמד מהווה מיעוּט קטן בּמחנה הארצי-ישׂראלי. העבוֹדה אשר הוּא עוֹשׂה בּשנים האחרוֹנוֹת נראית לרבּים מאתנוּ כּבלתי פּוֹרה, ואפילוּ כּמזיקה. רבּים מאתנוּ חוֹשבים לחוֹבתם הציוֹנית להילָחם בּדעוֹת אשר ז’בּוֹטינסקי שוֹקד להפיצן. ואוּלם מה ענין כּל זה למחלקת העליה? כּלוּם מסַמכוּתה היא לעלוֹת על כּסא המשפּט ולשפּוֹט את היהוּדים הרוֹצים לעלוֹת ארצה?

הנסיוֹן הזה לעכּב כּניסת יהוּדי ארצה על שדעוֹתיו אינן נוֹשאוֹת חן בּעיני הממשלה, הנסיוֹן הזה לשלוֹל מן היהוּדי, למפרע, עוֹד בּטרם עלה ארצה, את חוֹפש פּעוּלתוֹ הפּוֹליטית, היא התנקשוּת קשה בּזכוּיוֹת הראשוֹנוֹת של כּל אדם ושל כּל תוֹשב ארצנוּ. ואם ה“אניקדוֹטה” תיעָשׂה למציאוּת, יראה בּה הישוּב, תראה בּה התנוּעה הציוֹנית כּוּלה, – תוֹמכיו וּמתנגדיו של ז’בּוֹטינסקי כּאחד – עלבּוֹן קשה וּפגיעה קשה, אשר אין להשלים אתם בּשוּם פּנים ואוֹפן.

תשמש ה“אניקדוֹטה” הזאת אזהרה לכל אלה שרצוּ לראוֹת בּמחאוֹת ציבּוּר הפּוֹעלים נגד גירוּשי היהוּדים מן הארץ בּגלל השקפוֹתיהם הפּוֹליטיוֹת, ענין “מעמדי” בּלבד. אם היוֹם נעשׂה הפקר היהוּדי-הקוֹמוּניסט, אין מעצוֹר שמחר יֵעשׂה הפקר היהוּדי-הרביזיוֹניסט, וּמחרתים יכוֹל לבוֹא תוֹרם של האחרים. ואין אמצעי אחר נגד שרירוּת-הלב המתפּשטת בּין הפּקידוּת הארצישׂראלית מאשר ההגנה הנמרצת על העיקרוֹן אשר אין לעבוֹר עליו: לא בּחסד אלא בּזכוּת עוֹלים היהוּדים לארץ הזאת אשר היא ארצם. לא בּחסד אלא בּזכוּת הם חיים בּה. מן היהוּדי אפשר לשלוֹל – כּמו משאר תוֹשבי הארץ – כּל מה שהחוֹק מרשה לשלוֹל ממנוּ. את המוֹלדת ואת זכוּתוֹ למוֹלדת אין לשלוֹל ממנוּ.

ד' תשרי תרפ"ט (18.9.1928)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47603 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!