רקע
יהודה ליב גורדון
מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה – אֱלֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי:

בִּשְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת בִּקְרָבַי הָחֳלֵיתִי

אֶל תַּחַת הַמַּאֲכֶלֶת הוּבֵאתִי

וַאֲדֹנָי הֵעִיר עָלַי וַיְּחַיֵּינִי וַיַּחְלִימֵנִי.


תַּרְדֵּמָה הִפִּילוּ עָלַי וַיְעַקְּדוּנִי,

כָּל חוּשַׁי בִי פַּסּוּ, סְבִיבַי צַלְמָוֶת…

אָמַרְתִּי נִגְזַרְתִּי, אִישַׁן הַמָּוֶת –

וַאדֹנָי הֵאִיר עֵינַי וַיְקִימֵנִי.


שָׁוְא יָגֹרְתִּי, כָּל מְגוּרוֹתַי יַחַד

לֹא בָאוּ; פַּחְדִּי לֹא הָיָה פָחַד,

מַאֲכֶלֶת הָרוֹפֵא הַשְּׂאֵת כָּרָתָה

וּשְׁנָתִי לָחוּשׁ הַכְּאֵב לֹא נָתָנָה.


גַּם עַתָּה מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹהַּ,

יוֹם-יוֹם אֶתְחַזֵּק, אַחְלִיף כֹּחַ וָחָיִל,

וּתְשַׁעְשְׁעַנִי תִקְוָתִי כִּי עוֹד חָיֹה אֶחְיֶה

וַאֲזַמֵּר חַסְדֵּי-הָאֵל יוֹם וְלָיִל.


עַמִּי יוֹשֵׁב צִיּוֹן, אֲנִי מוֹפָתְךָ,

גַּם אַתָּה חָלִיתָ כָּמוֹנִי מַחֲלָה אֲנוּשָׁה,

גַּם עָלֶיךָ תַּרְדֵּמָה עַזָּה הִפִּילוּ

וּמַאֲכֶלֶת הַמְנַתֵּחַ הוּרָמָה גַּם עָלֶיךָ;


אַךְ כָּל זֹאת הוֹעִילָה לְךָ לִישׁוּעָה וָנַחַת:

מַאֲכֶלֶת הַמְנַתְּחִים הֵסִירָה הֵתֵזָּה

הַנֶּגַע מִמְּךָ, הַשְּׂאֵת וְהַסַּפַּחַת,

וּכְאֵב לֹא חַשְׁתָּ בִּשְׁנָתְךָ הָעַזָּה.


עַתָּה הֱקִיצוֹתָ כִּי יְיָ יִסְמָכֶךָ,

קוּם הִתְעוֹדֵד וָהְיֵה לְאִישׁ-חַיִל,

חֶבְלֵי הַשֵּׁנָה הַעֲבֵר מֵעֵינֶיךָ

וּרְאֵה כִּי אָתָא בֹקֶר, גָּז הַלָּיִל.


אַל תִּתֵּן עוֹד לַשְּׂאֵת לַעֲלוֹת בִּקְרָבֶיךָ

שָׁנָה שָׁנָה תִּתְחַזֵּק, תַּחֲלִיף כֹּחַ.

הִתְעוֹרְרוּ, הִתְעוֹדְדוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים,

הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים.

עוֹד חָיֹה יִחְיֶה יִשְׂרָאֵל

וִיסַפֵּר לָעַמִּים חַסְדֵי הָאֵל.


המלצות קוראים
תגיות