מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הנאווה מדילסברג

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַנָאוָה מִדִּילְסְבֶּרְגְּ / שאול טשרניחובסקי

מַה גָּדַל הַגִּיל פֹּה! הַמֶּלְצָר, לוֹג-יָיִן!

לְחַיַּיִךְ, הַנָּאוָה הָרַכָּה בַשָּׁנִים!

מַה שָּׁפְרוּ עָלַיִךְ קִשּׁוּרֵי-הַשָּׁנִים,

מַה יָּאֶה לָךְ לֹבֶן-הַשַּׂלְמָה!

עוֹד כּוֹס לִי מַהֵרוּ, הַמֶּלְצָר! הָעַלְמָה!

גַּם אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּכָּלֵמִי.

הַבִּיטִי בִי, יָפָה; זֶה חָזִי כַּגָּל,

וּזְהַב שְׂפָמִי מֶשִׁי יִלָּפֶת אֶל עָל.

שְׁתִי וּבִמְחוֹלוֹת נֵצֵאָה.

מַה גָּדַל הַחֹם פֹּה! יַקִּירָה, נֵצֵאָה.

הֶאָח, הֶחְלִימַנִי הָרוּחַ מִשְּׁפָיִים!

עַמּוּד-אֵשׁ מִתְפּוֹצֵץ בַּנָּהָר, בַּמָּיִם,

וְקַרְנָיו בַּעֲרָפֵל חֲתוּלוֹת.

עֵינַיִךְ מָה אוֹרוּ, עֵינַיִךְ מַה כְּחֻלּוֹת!

כְּרֻכְסֵי-הֶהָרִים בְּחַלּוֹנִי

בַּנֶּשֶׁף, בִּנְפֹל שֶׁמֶשׁ-עֶרֶב בַּתְּהוֹם,

וּבְעַרְפִלֵּי-הַבֹּקֶר כִּי יֵאוֹר הַיּוֹם,

הָרוֹחֵץ בִּטְלָלִים רַעֲנַנִּים.

שַלָּמָה תִּתְחַמְּקִי מִמֶּנִּי, הַנָּאוָה,

עוֹד נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת, אַךְ מְעַט-קָט תּוֹחִילִי,

לַכֹּל זְמָן!… שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ וּשְׁקִי לִי.

הַנְּשִׁיקָה רַק אַחַת לָךְ, יָפָה?

חֲזִיזִים וָרָעַם! וָלֹא – אָז אֶקְצֹפָה.

כֵּן תַּעֲשִׂי: שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ,

חַבְּקִינִי וּשְׁקִי לִי בְּכֹחַ וּבְחוֹם,

וּשְׁקִי! כִּי מִי יֵדַע מַה יֵּלֶד עוֹד יוֹם,

וְאִם נָשׁוּב נִתְרָאֶה, יוֹנָתִי.

בְּדִילְסְבֶּרְג לְבֵית אָבִיךְ הַמִּשְׁעוֹל אֶמְצָאָה!

אַתְּ תִּהְיִי כּוֹכָבִי, הַנָּאוָה, בַּת-הָרִים;

מִשְׂפַת-הַיָּם אָנִי, יָם מַכֶּה מִשְׁבָּרִים,

וָאֶלְמַד אֶת שִׁירָיו הַנָּאוִים.

כִּי יַעַל עֲנַן-הָעַרְבַּיִם בַּחֲגָוִים,

וַאֲחוֹתֵךְ הַבְּכִירָה נִרְדָּמָה, –

אַתְּ חֶרֶשׁ תָּקוּמִי וְתֵרְדִי אֵלַי,

אָז שִׁירִי, שִׁיר נֵכָר, לָךְ אָשִׁיר בַּגָיְא,

וְעָנְתָה לוֹ בַּת-קוֹל הָרָיִךְ.

Neuenheim בית היין Zum Schiff

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

נודע הדבר

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

בעגלות המחלקה השלישית היה הדחק גדול, כרגיל בהימים שלפני החג, והנוסע אשׁר בא בתחנת ב. אל אחת העגלות המלאות האלה, עמד רגע קטן בפתח ועל פניו נכרו אותות מבוכה ואי-רצון. בידו האחת היתה קופסת-מגבעתו, בשנות – חבילה מאורכה, חבושה בשמיכת-צמר, ומאחוריו נראו פני סבל, עמוס שק מסע כבד וחבילה שׁניה, צרורה ברצועות עור.

– הנה אדוני עצמו רואה – נשׁמע קול הסבל – העגלות כלן מלאות מפה לפה, אין רוח גם באחת מהן… אין ברירה, צריך למצוא מקום פה…

ולמרות חצי-האופל אשׁר בעגלה, גם למרות המון החבילות השׁונות וגבות האנשׁים, אשׁר סככו בעד האור המעט, העיף הסבל עינו המנוסה בכל פנות העגלה וימצא מקום פנוי קצת על אחד הדפים העליונים. בתנועה רגילה הרים את שק-המסע ממעל לראשׁו ובמהירות דחק את משאו בין החבילות האחרות. ברגע אחד הונחה גם החבילה אשׁר בידו באחד המקומות.

– פה ספסל לארבעה – פנה אל הנוסע – והיושׁבים רק שׁלשה… יואיל נא האדון לקחת לו מקום בזה.

נכר היה הדבר, כי הנוסע איננו שמח ביותר על זאת, שׁיצטרך להדחק במקום צר כזה; אולם, באין ברירה, היה אנוס למלא אחר עצת הסבל… היושׁבים על הספסל מקודם נסו אמנם להשמיע מחאתם נגד השׁכן החדשׁ, הבא להצר מקומם, בטענם את הטענה הרגילה: „עוד אחד החזיק כבר במקום וינח חפציו לעד על חזקתו“; אך הנוסע החדשׁ לא שם לבו לזאת וישב על מקומו.

– מארת אלהים היא – נאמו שפתיו חרשׁ – בלילה העבר לא מצאתי מקום בעגלה להרדם מעט; וגם הלילה אשבע נדודים!…

את אשׁר הרגישׁ הנוסע – יחוש רק מי אשׁר נסע בענוי הזה: לנסוע שׁני ימים ושׁני לילות במחלקה השלישׁית, מבלי מצוא יכלת להשׁתרע על הספסל אף מעט. בכל האברים מרגישׁ כובד נורא, הראש נוטה באפס כח הצידה וכל החושׁים נלאים וקהים עד מאד… המוח והדמיון כאלו מסתלקים מכל עבודה; רק רעיון אחד ממלא את כל הנפשׁ, מרגשׁ בכל החושׁים: מתי יבוא הקץ?…

– עוד שׁבע שׁעות בעגלת הקיטור, אחרי כן…

והנוסע הסיח את דעתו בחזקה ממה שׁיבוא אחרי כן: הרעיון, כמה עוד עליו להענות בעגלת-הסוסים, אחרי הגיעו עד התחנה האחרונה במסלת-הברזל, הרעיון הזה היה כבד לו מנשוא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.