לוגו
דרך בת-עמי
מיקום ביצירה:
0%
יהודה ליב גורדון
שם היצירה...
mנחלת הכלל [?]
שפת מקור: רוסית
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשס״ד 2004
תוויות:

(כתוב בשנת תרכ“ה ונדפס ראשונה ב”כוכבי יצחק" כ"ו)

וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם (שמות י', כג)

לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם, עַמִּים יִשּׁאוּ,

וּבְמוֹעֲצוֹתֵיהֶם פֶּה אֶחָד יִקְרָאוּ:

"אָבְדָה חָכְמַת יַעֲקֹב, דַּעְתּוֹ נוֹאֶלֶת!

"מוֹרָיו מַתְעִים וּמְאַשְּׁרָיו עִוְּרֵי עָיִן,

"גַּם צֶדֶק אֵין בּוֹ, גַּם אֵמוּן בּוֹ אָיִן,

"לֹא יִצְלַח לַכֹּל, אֵין בּוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת.

"לֹא גַּם לַסּוֹפֵר, שָׂפָה לֹא יָבֶן;

"לַסּוֹחֵר – מִשְׁקָלוֹ אֶבֶן וָאֶבֶן;

"לַיּוֹעֵץ – חֲסַר לֵב הוּא וּנְלוֹז דֶּרֶךְ;

"לֹא יִצְלַח לַשּׁוֹפֵט כִּי יֶאֱהַב בֶּצַע,

" לֹא יִצְלַח לַלֹּחֵם כִּי יִירָא פֶּצַע,

" לֹא יִצְלַח רַק כַּחֲמוֹר לַעֲבוֹדַת פָּרָךְ".

אַךְ שַׁוְא רָגְשׁוּ גּוֹיִם, הֶבֶל יָהֱמָיוּ,

יָשׁוּבוּ כַּיּוֹם יַבִּיטוּ יֶחֱזָיוּ

לִקְצוֹת כָּל אָרֶץ וּבְכָל עִיר וָפֶלֶךְ

עִבְרִים חֲכָמִים בִּתְבוּנָה יַעֲצֹרוּ

וּלְצֶדֶק וּלְמִשְׁפָּט בָּעָם יָשׂרוּ,

לִפְנֵי שָׂר יַעַמְדוּ וּבְחַצְרוֹת מֶלֶךְ

לִנְגִידֵי אוֹצָרוֹת מֵהֶם יִקָּחוּ

וּבְמַלְאֲכוּת מַלְכָּם בַּגּוֹיִם שֻׁלָחוּ

גַּם לִשְׁפּוֹךְ דָּמָם בַּקְּרָב לֹא יִמֹּנוּ,

וּבְאַמַּת הַבִּנְיָן, וּבְכָל חֲרֹשֶת

וּבְמִקְנֶה וּבַקִּנְיָן וּתְפוֹשׂ מַחֲרֶשֶׁת,

וּבְכָל חָכְמַת דַּעַת אָחוֹר לֹא יִסֹּגוּ.

הֵן אֱמֶת, יַעֲקֹב, כִּי עַד כֹּה נוֹאַלְתָּ

הֶחֱזַקְתָּ בַּסִכְלוּת חָכְמָה גְּעַלְתָּ,

וַתַּרְעַל מִגֹּעַר לִבּוֹת בָּנֶיךָ,

וַתִּמְרוֹד בָּאוֹר וַתֵּשֶׁב בַּחֹשֶׁךְ,

וַיְהִי לֶחֶם בֵּיתְךָ עָקְבָה וָנֶשֶׁךְ,

וַתַּצְדֵּק גִּדּוּפִים חֶרְפֹּת שֹטְנֶיךָ

אַךְ לֹא בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ כָּל זֹאת עָשִׂיתָ,

לֹא הִכְבַּדְתָּ לִבְּךָ, עָרְפְּךָ קִשִּׁיתָ,

יַד הָאוֹנֵס הָיְתָה, הוּא הֲדִמָּנוּ,

עַתָּה יָצָא שַׁחַר, זָרַח הַשֶׁמֶשׁ,

נָסָה הָאִוֶּלֶת, בָּרַח הָאֶמֶשׁ.

אוֹר נָגַהּ עַל כֹּל נָגַע גַּם בָּנוּ.

וּבְאַרְצֵנוּ גַּם זֹאת כִּי חָלַף קֶרַח

וַיִּגָלוֹ יַחַד אָבִיב וָפֶרַח,

מִהֲרָה הַחָכְמָה וַתַּךְ בָּנוּ שֹׁרֶשׁ;

כִּי מַאֲמָר מֶלֶךְ פָּתַח בָּתֵּי סֵפֶר,

בָּם יוֹרוּ לִבְנֵי יַעֲקֹב אִמְרֵי שֶׁפֶר,

כִּי הֵעִיר אֵל אֶת רוּחוֹ כִּלְבַב כּוֹרֶש!

גַּם פִּתְחוֹן פֶּה בָּעַמִּים נָתַן לָמוֹ,

כִּי נִדְרָש אֶל דּוֹרְשָׁיו רָצוֹן עִטְּרָמוֹ,

הוֹצִיא כִּתְבֵי עִתִּים אִיש כִּלְשׁוֹנֵהוּ,

שָׁם עֵץ הַדַּעַת יֻתַּן בִּשְׂדֵה זֶרַע,

יִשּׂא חָזוֹן לָעָם לִבְלִי יִפָּרַע,

שָׁם יִצְטַדַּק יַעֲקֹב, יַהַם שׂוֹטְנֵהוּ.

גַּם שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ יָדוֹ פָּתְחָה,

שָׁם רֶגֶל עִבְרִי מִנִּי אָז לֹא נָחָה,

וַיִּתֵּן הָרִשְׁיוֹן לָבוֹא אֶל קָרָב;

וּלִכָל חֲכָם לֵב, לוֹ נֶפֶש מַשִׂכֶּלֶת,

מִשְׁטָר וּפְקִדֻּת יֻתַּן בַּמֶּמְשֶׁלֶת,

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים חֲסָדָיו יָרָב!

וִישֻׁרוּן מִהֵר אַף הֶרְאָה לָדַעַת,

כִּי יָדָיו רָב לוֹ בִּתְבוּנָה וָדַעַת,

וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף יִקְפָּץ-נָא פִּיהוּ;

בֶאֱמוּנָתוֹ יַחֲזִיק, הִיא לוֹ מִשְׁעֶנֶת,

וּבְרִיתוֹ אֶת תּוֹרָתוֹ עוֹד נֶאֱמֶנֶת,

וּשְׁבִיבֵי חָכְמָה גַּם לִבּוֹ יַגִּיהוּ.

לֹא עוֹד כַּאֲתוֹן בִּלְעָם וּבְהַרְבֵּה לַחַשׁ

נִלְעָג הַיְּהוּדִי וִיהִי גַּם לָלַעַג;

כִּי בִלְשׁוֹן עַם וָעָם צַחוֹת יָשִׂיחַ.

וּבְנֵי עַם אַחַר גַּם אוֹתוֹ יָאֳהָבוּ,

הוּא יִגַּש לָמוֹ הֵם אֵלָיו יִקְרָבוּ,

אִישׁ אִישׁ שִׂנְאָתוֹ מִלִּבּוֹ יַדִּיחַ.

חִזְקוּ, עַם יַעֲקֹב, וִידֵיכֶם אַמֵּצוּ

וּפְרִי יַעֲשׂוּ הַנִּצָנִים הֵנֵצוּ,

כָּל עֵת-חַיֵיכֶם לַחָכְמָה הַקְדִּישׁוּ.

שִׁקְדוּ יוֹם וָלַיִל, עִמְלוּ וּשְׁקֹדוּ,

בֶאֱמוּנָה נִצַּחַת מַלְכְּכֶם עֲבֹדוּ,

אוֹתָּה אֲבוֹתֵיכֶם לָכֶם הוֹרִישׁוּ.

אָז גַּם מַלְכֵּנוּ וּנְשִׂיא רֹאש אַרְצֵנוּ

יָאִיר אֶת פָּנָיו אֵלֵינוּ יִרְצֵנוּ,

כִּי בִמְלֹא תֵבֵל חֲסָדָיו נֶאֱמָנוּ;

וּבְעֵת עַל כִּסֵּא דִין חָכְמָתוֹ תַעַל

לָתֶת חֹק אֶל עַמָּיו כָּאֵל מִמַּעַל,

אָז זָכֹר יִזְכֹּר כִּי בָנָיו גַּם אָנוּ.