מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אדון עבדיו הריץ מבית עבדים יום פדם]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָדוֹן עֲבָדָיו הֵרִיץ מִבֵּית עֲבָדִים יוֹם פָּדָם

אֹתָם זֶרֶם עָרִיץ בְּלֶחֶם לַחַם קִדַּם

עֲמָלֵק מֵאָז לְהָרִיץ צְנִינָיו אֶל צִדָּם

וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵך דָּם

יוֹם נֶשֶׁר לֶאֱכוֹל חָשׁ שִׁפְעַת יוֹנְקֵי שֶׁפַע

גּוֹרָלוֹ בּוֹ כִחַשׁ וְאֵידוֹ צָץ וַיּוֹפַע

בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתָיו נִּחַשׁ וּפֹעַל כֻּלָּם אָפַע

כִּי מִשֹׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע

הָמָן וּמַלְכּוֹ כְּאֶחָד יָעֲצוּ חֶרֶב לְעוֹפֵף

לוּלֵי חַסְדֵי אֵל אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ אֶסְתּוֹפֵף

בֶּן אֲגַג וַעֲמָלֵק בַּרְזֶל עָלַי נוּפֵף

מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׁרָף מְעוֹפֵף

וּמִתְעַתְּדִים לְשָׁרֵשׁ פְּלִיטִים בְּצוּרָם יֶחְסָיוּן

אָמְרוּ אֶלֹהִים עזבם וְהִנָּם לְשֹׁדְדִים יִשְלָיוּן

וְאֵל נָטָה יָדוֹ עַל מִתְיָעֲצִים יֶהֱמָיוּן

וְכָשֵל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּיו כֻּלָּם יִכְלָיוּן

דְרוֹר מָצְאָה דְרוֹרִי וּמִמַלְכֹּדֶת פַּחוֹ יָצְאָה

וְטֶרֶם גַּעַת מַכָּה הִקְדִּים גֹּאֲלָה רְפוּאָה

פָּנָה אֶל תַעֲנִיתָהּ וּמִכִּסֵא רַחֲמִים קְרָאָהּ

מִנְעִי רַגְלֵך מִיָּחַף וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה

הֶחָסֹן שָׂם לִנְעֹרֶת בְּשׂוּמוֹ עַל צַר אֲנָךְ

וְהֵעִיר רוּחַ בְּכֹרוֹ הִנֵּה אֶלֹהִים מָגִּנָךְ

בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה לִזְעוֹק מִמְּעֲנָּךְ

חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ספר הבדיחה והחידוד: בין אדם לחברו

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

1882 שאלו לחכם:

מה טעם אמרו: ״כל צרה שהיא של יחיד – צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה״?1

השיב החכם:

יפה אמרו, משום שיסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים…


1883 שאלו למרדכי אדלמן:

שני יודי״ם, הסמוכים זה לזה (״יי״), למה הם נקראים אדני?

השיב אדלמן:

שני יודים (= יהודים), הסמוכים זה לזה ואין אחד פוגע בחברו, הרי הם באמת מעשי אדני…


1884 רבי חיים רומשישקר דרש ברבים וסיפר:

פעם אחת עליתי לשמים ונכנסתי לגיהנום. נסתכלתי וראיתי: זקנים וצעירים יושבים שורות־שורות לפני שולחנות מלאים כל־טוב, ובידו של כל אחד ואחד קשורה כף ארוכה, ולהגיעה לפיו אינו יכול מחמת אורכה. וכך היו יושבים כולם שורה כנגד שורה ונפשם יבישה וצער גדול כבוש בפניהם. ניגשתי לאחד מהם ואמרתי לו: ״שוטה שבעולם! עד שעיניך רואות כל טוב וכלות, שלח את הכף הקשורה בידך ופרנס את חברך היושב ממולך ויחזור הוא ויפרנס אותך בכף הקשורה בידו״.

הציץ עלי האיש בעיניים זעומות והחזיר לי:

״מוטב, שתהיינה עיני רואות וכלות כל היום משאראה אותו נהנה ושבע שעה אחת״.

נבהלתי לשמוע ופתחתי פי לצעוק צעקה גדולה והקיצותי…


1885 ההוא ששמע בחלומו בת־קול יוצאה ומכריזה:

״פלוני בן־פלוני! בבית־דין שלמעלה נימנו וגמרו, שכל מה שיבוא עליך יבוא על שכנך כפליים״.

מיד התהפך החולם על צידו ומילמל מתוך שינה: יהי רצון, שתסתמא עיני…


1886 שאל אדם את חברו:

שינאת־חינם כיצד?

הסביר לו חברו:

הרי ששמועה שמעת, שהרווחתי עשרת אלפים שקל, ומיד מתמלא לבך שינאה אלי. לפי האמת לא הרווחתי אלא חמישה אלפים, ונמצא, שבחמשת אלפים אתה שונא אותי שינאת־חינם…


1887 מסיפוריו של זקן:

אבא, עליו השלום, סוחר היה. עיתים עלה, עיתים ירד, כדרכם של סוחרים. כשעלה היה מקפיד, שתהא אמא, עליה השלום, מדליקה נרות קטנים לשבת ויום־טוב, וכשירד היה מקפיד, שתדליק נרות גדולים. פעם אחת אמרתי לו:

״אבא, היפך הדברים!״

החזיר לי:


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.