שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת

אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ.

שמואל ב', י״ב

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה,

כִּי כֵן צִוָּה שָׂרוֹ;

אִשְׁתּוֹ הִשְׁאִיר בְּסִימְלָה

עַל שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׂכָרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט מֵת בִּקְוֵיטָה

וְשָׁם מָצָא קִבְרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה.

וְלֹא נִמְצָא לָמוּד

עַל מָה זֶה הִסִּיעוּהוּ

מִנּוֹף הָרִים חָמוּד

וּבְעֶצֶם שְׁרַב הַקַּיִץ –

כִּי יֵלֶךְ שָׁם לָמוּת.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה

וְשָׁם הֵשִׁיב רוּחוֹ

(נָשָׂא בָּעֹל שֶׁל שָׁנִים

בְּחֶבֶל שִׁלּוּחוֹ). –

אִשְׁתּוֹ עָלְזָה בָּאֵבֶל

דְּבַר יֶרַח בְּיַרְחוֹ.

וְעָצְמוֹתָיו בִּקְוֵיטָה

מָצְאוּ הַמַּרְגֵּעָה.

אַךְ לֹא אֶתְמַהּ תָּמוּהַּ,

כִּי עַתָּה רוּחוֹ יָדְעָה

עַל מָה שִׁלְּחוּהוּ הֵנָּה

מֵעִיר הָרִים בְּרִיאָה.

וּבְהִתָּקַע בַּקֶּרֶן

לְקֵץ יְמֵי עוֹלָם,

עֵת לֹא יֻכָּר הַשּׁוֹעַ

לִפְנֵי אִישׁ דַּךְ נִכְלָם,

וַעֲדַת מֵתֵי קְוֵיטָה

כֻּלָּהּ מִקֶּבֶר קָמָה –

לֹא אֹבֶה הֱיוֹת הַגֶּבֶר

שָׁלַח אֶת בֶּרֶט שָׁמָּה.