מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַה לֵּאֶה הַלֵּב בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת,

בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת מַה כָּבֵד הָעֹל.

הַאֶשְׁלַח יָדִי לְנַתֵּק הַחוּט,

לְנַתֵּק הַחוּט וְלַחְדֹּל?


אַךְ הַבֹּקֶר אוֹר; בְּכָנָף זַכָּה

עַל חַלּוֹן חַדְרִי הוּא דוֹפֵק בַּלָּאט.

לֹא אֶשְׁלַח הַיָּד לְנַתֵּק הַחוּט.

עוֹד מְעַט לִבִּי, עוֹד מְעָט!


תרפ"ה
רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

הַבּוֹדְדִים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

היום האחרון של יום הסוכות הוא “יום הכאה” להון-העם היהודי בכל קהילות ישראל וכן עמא דבר. כמו שיש לעניני הרוח ותכונת האדם עת ומקום לצאת אל הפועל, כן גם דורש הכוח הגופני העצור את תפקידו ומבקש לו שעה אחת בשנה להתפרץ ולעשות את שלו. וקמו היהודים הפשוטים מדלת העם, האוּמנים ובעלי-המלאכה ביום חג האחרון בצהרים, אחרי אכלם ושתותם ואחרי אשר שמחו את ה'. עושים כנופיות וחבורות בשוַקים וברחובות. הללו מתגלגים והללו מתפארים על חבריהם. אנשים שעד עתה היו שלמים ושלוים, מבקשים תואנה להתנפל על אחיהם, שבעיקר אין טינה בלבם עליהם. והנה דברי-ריבות נשמעים, ריב על לא דבר מתפרץ. איש קם פתאום ותוקע לחברו על לחייו, והלז מחזיר ותוקע הוא. וקמו אנשים משני הצדדים לעזור ולעמוד על יד בעלי הריב, וההמון מתגדל ומתאסף. אנשים שאין להם כל דבר עם בעלי-הריב רצים למקום המעשה, כמו כוח עצור דוחף אותם. והמהלומות תתחלנה, זה מכה בידו, זה בעץ וזה באבן; קולות של שכרון מלחמה נשמעים. נשים קופצות אל המחנה ומכות גם הנה. נערים עוזרים לגדולים, כובעים מעופפים ומושלכים ארצה. כוח האגרופי התעורר המחנה העברים!

יודע עם ישראל לכבּד את התורה ואת לומדיה, אבל יודע הוא לכבד לפעמים גם את הכוח הגשמי. האנשים, שמראים כוח-גבורתם בשעת מלחמה זו, שמם ינשא בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות לא פחות מאלה שמראים “בקיאות” במסכת שלמה בעל-פה. בשאר יוֹמי דשתא היו קוראים לאדם כזה שמכה את חבריו: אכזר, בליעל, בּור; עתה קוראים לו: גיבור, אדם בעל כוח גדול. אַל תשאלו שאלות על ההמון היהודי ועל תאמרו: סתירות בנפשו. יודע הוא כי לכּל עת, ויודע הוא גם ערך הבשר והגוף.

ימי קטל כאלה היו נהוגים גם בפולנה, העיר אשר אנכי מספר על אודותיה עתה, ולה יהי גם בזה דבר אחד שכם על חברותיה; בין יושביה היה נימנה גיבור ממש, איש שמשכמו ומעלה הוא גבוה מכל העם. וכל מי שראה את גווֹ האיתן, פניו המוצקים, ידע כי זה האיש אשר עיר שלמה תתפאר בכוחו. משה-אברהם היה שם הבחור הזה, והוא הכה ביום של חג כזה מאה אנשים, גם מחנה של אנשים לא יכול להפילו, ולא קם איש כנגדו, אמרו עליו כי הוא עקר אילן גדול בידיו, כי נשא ריחים על שכמו, כשמשון וכדויד בשעתם היה לוחם את זאב טורף כי נפל עליו ביער, ושור נגח תפשׂ פעם בקרניו. –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.