ידעתי לבחון אפסי החדלון / א"נ גנסין
*
א 🔗
יָדַעְתִּי לִבְחֹן אַפְסֵי הַחִדָּלוֹן
הִנּוֹ אַחֲרוֹן זִיעַ כְּבוֹתִי,
וְלֹא יֵדַע אִישׁ וְלֹא יְחוּשׁוֹ,
כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יָדַע מַהִי הֱיוֹתִי…
וּכְנִימָה לֹא יִפְגֹּם הֵעָדְרִי
הַרְמוֹנִיָּתָם שֶׁל הַחַיִּים;
לֹא הֵם מְצִיאוּתִי חִיְבוּ,
וְלֹא עָלֶיהָ הִתְגַּעְגְּעוּ שְׂפֻנֵי-מַאֲוַיִּים…
וּמִבֶּטֶן יָצָאתִי – לֹא הוּצֵאתִי –
לַאֲוִיר-הָעוֹלָם חִיּוּבִי,
וְלֹא יֵאָמֵר: חָזָה, נָטָה קַו – לֹא הָיָה עוֹד
וִיהִי מָרְגָּשׁ חֶסְרוֹנוֹ בְּשׁוּבִי…
בֶּן-אָדָם! הַהֵבַנְתָּ מִיָּמֶיךָ,
הֱיוֹת וְלֹא-הַגִּיד מִלָּה –
מִלָּה עֲדֶן בֵּין הַחַיִּים לֹא נִשְׁמְעָה
וְחוֹכָה לְחֵן-צְלִילָהּ?..
וְיָדוֹעַ לֹא-יָדוֹעַ, הֱיוֹת אֶבֶן-בֹּהוּ
וְשַׁקְּעָהּ עַל-כָּרְחָהּ בַּבִּנְיָן;
וְלֹא יְהִי טַעַם לִהְיוֹתָהּ,
כְּשֵׁם שֶׁאֵין לְחָדְלָהּ טַעַם וְעִנְיָן!..
ב 🔗
הוֹי, רַחֲקִי!
עִם כָּל חֲצוֹת לֵיל-סַהַר,
שָׁעָה שֶׁהַבְּרִיאָה לְמִסְתּוֹרִין תַּהַר,
וְנִתְּנָה הָאָרֶץ לִכְרוּבֵי-הַחֲלוֹם,
אֶל חַלּוֹנִי הִתְדַּפַּקְתְּ דֹּם:
"פְּתָחָה! הַסְכֵּת, רָזִי לִי:
"לְךָ מְלֹא קֻמְצִי יְהִי,
"זֶה שָׁבִיתִי רַק עַתָּה מִלְמָעְלָה,
"גְּנֻבְתִי לָיְלָה….
"וּבְיָדַי מָה – חֲזֵה-מַכְסִיפִים
"רְסִיסֵי זִיו – עֲרִיפִים…
"בַּמִּדְבָּר רָאִיתִי תְּעוֹתָם,
"וָאִירַשׁ אוֹתָם…
"אֵלֶּה זַהֲרוּרִים בְּנֵי-יוֹם.
"הַתֹּם
"יְלָדָם רַק תְּמוֹל;
"עוֹד טֶרֶם עָבַר עֲלֵיהֶם עֹל…
"פְּתָחָה! – וְעַל פִּתְחֵי-פִּיךָ אֲזָרֵם,
וְדִבּוּרָם לְחִיּוּך יֵעָרֵם,
לְחִיּוּךְ לָךְ, רֻחָמִי,
“עוֹלָמִי”…
וָאִפָּת…
הוֹי, רַחֲקִי! אַל-תִּקְרָבִי,
מַה-כִּי פָּקַדְתְּ נָוִי?
אָרוּר לֵיל הוֹרָה חִיּוּךְ שָׁלֵו,
שֶׁלָּנֶצַח לֹא יֵעָלֵב!..
עִם רְקוֹם לַיִל רִשְׁתּוֹ-סוֹד
אַל נַפְשִׁי תִּקְבְּעִי עוֹד!
עִם רְקוֹם לַיִל – עַד תֻּמִּי
אֶרְקֹם גַּם אֲנִי סוֹד-קִיּוּמִי!..
“השׁלח” ל"א