מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משירי הקיץ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִשִּׁירֵי הַקָּיִץ / חיים נחמן ביאליק

א

יְדִידִי וַחֲבֵרִי הַנָּעִים!

זֶה-שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים

מַשְׁמִימִים וּמְיַגְּעִים אֶת-נַפְשִׁי

יְמֵי סַגְרִיר, שָׁמַיִם מַגְשִׁימִים.

בְּעֶצֶם הַתַּמּוּז נֶהֱפַךְ

הַקַּיִץ וַיְשַׁנֶּה אֶת-טַעְמוֹ,

וַיָבֹא עָלֵינוּ בִּבְרָקוֹ,

וַיַּבְעֵת אוֹתָנוּ בְּרַעֲמוֹ.

מַה-קַּצְתִּי מִפָּנָיו, הַטַּרְחָן!

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הוּא טֹרֵד

וּמַלְאֶה אֶת-אָזְנִי בְּמַשַּׁק

הַמַּלְקוֹשׁ הַשֹּׁטֵף וְיֹרֵד –

וּמְקַשְׁקֵשׁ עַל-תֶּבֶן גַּג-בֵּיתִי,

יָדִיחַ אֶת-לוּחוֹת חַלּוֹנִי,

לְהַרְאוֹת לִי אֶרֶץ אֲבֵלָה,

שִׁמָּמוֹן סְפוֹת עַל-שִׁמְמוֹנִי.

וּלְפָנַי הַקָּמָה הַמְּלֵאָה

עוֹמֶדֶת כִּיתוֹמָה אֲבֵלָה,

אֶת-רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ כָּפָפָה

מִכֹּבֶד שִׁבָּלְתָּהּ הַבְּשֵׁלָה.

וַעֲצֵי הַגָּן הַמְסֻבָּלִים

יַעַמְדוּ עֲלוּבִים וּסְחוּפִים,

וּכְאִלּוּ מִתּוּגָה יִדְלֹפוּ

עַנְפֵיהֶם הַטְּפוּחִים וּכְפוּפִים.

וּמִן הָעֲנָפִים יִזְרֹמוּ

קִלּוּחִים אֲרֻכִּים וּמְשׁוּכִים,

הַדּוֹמִים לִרְמָחִים מְרוּטִים

הַתְּקוּעִים בָּאָרֶץ וּמְעוּכִים.

יוֹדֵעַ אָנֹכִי, חֲבִיבִי,

כִּי טוֹבִים הַגְּשָׁמִים הָאֵלֶּה;

הֵם קֹרְאִים הַקֹּצֵר לַשָּׂדֶה,

הֵם אוֹמְרִים לַבָּר: הִגָּמֵלָה!

יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי-לֶחֶם

יַמְטִירוּ אֵלֵינוּ שָׁמָיִם,

וּבִרְכַּת הָאֵל הָאַחֲרוֹנָה –

שִׁלּוּמַת יְגִיעַ כַּפָּיִם;

כִּי רַב עוֹד הָרַךְ וְהֶעָנֹג

בִּכְנַף הָאֲדָמָה וּבְחֵיקָהּ,

הָעוֹרְגִים כְּיוֹנְקֵי שָׁדַיִם

לַמָּטָר בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה;

כִּי-רַב עוֹד הַבֹּסֶר, הַסְּמָדַר,

לֹא-בָאוּ עַד-תַּכְלִית בִּשּׁוּלָם,

הַמְיַחֲלִים לְגֶשֶׁם נְדָבוֹת

וּמָטָר הֵם שׁוֹאֲלִים כֻּלָּם;

כִּי-תֵצֵא עוֹד חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ

וְיָרַד הָאוֹר הַזָּרוּחַ,

וִיתַלַּע אֶת-גַּב הָאֲגַסִּים

וְהֶאְדִּים אֶת-לְחִי הַתַּפּוּחַ,

וְהִבְשִׁיל כָּל-פְּרִי עֲמָלֵנוּ –

אַךְ צַר-לִי, מַה-צַּר, רֵעַ נָעִים!

עַל-תְּבוּסַת מַחֲמַדֵּי הָאָבִיב,

עַל-אָבְדַן הַפְּרָחִים הַנָּאִים!

ב

לֹא שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב – הַשֶּׁמֶשׁ

הַמַּכָּה כַיּוֹם עַל-רֹאשֵׁנוּ,

אַף לֹא אוֹר הָאָבִיב הַמָּתוֹק –

הַקֶּרֶן הַמְנַקְּרָה עֵינֵינוּ;

לֹא זֶה-הוּא הֶעָלֶה הָרָטֹב,

שֶׁעָרַג וַיִּכֶל לָאוֹרָה,

לֹא זֶה-הוּא הָרֹךְ וְהַנֹּעַם,

לֹא זֹאת הִיא הָרוּחַ הַטְּהוֹרָה;

לֹא הִשְׂפִּיק הַלֵּב לְהִתְעַנֵּג,

הָעַיִן עוֹד טֶרֶם שָׂבֵעָה;

הָעֵצִים אַךְ זֶה הִסְתַּבָּלוּ,

הַקָּמָה אַךְ-עַתָּה מָלֵאָה;

הַחֲבוּשׁ, הָאֲגָס, הַתַּפּוּחַ,

מִקָּרוֹב הִשְׁלִיכוּ נִצָּתָם,

צִצֵּיהֶם הַזַּכִּים מֵחָלָב

כְּמוֹ אֶתְמוֹל הָרוּחַ גְּנָבָתַם;

לֹא-כָלָה הַקַּיִץ עֲדֶנָּה,

הַבָּצִיר, הַחֹרֶף רְחוֹקִים;

לֹא-נֶחְשַׂף הֲדַר כַּרְמִלֵּנוּ,

עֵצֵינוּ עֲדֶנָּה יְרוֹקִים;

לֹא-הֵחֵל הַחֶרְמֵשׁ בַּשָּׂדוֹת,

לֹא-הוּנַף הַמַּגָּל עֲלֵיהֶם,

הַיַּעַר – בְּעֶצֶם גִּדּוּלוֹ,

הָעֵמֶק, הַכָּר בִּלְבוּשֵׁיהֶם;

עוֹד תָּלוּי פְּרִי רָטֹב וְדָשֵׁן,

וּמֵצִיץ מִבֵּין הָעֲנָפִים,

וּזְקוּפָה עוֹד קוֹמַת הַשּׁוֹשָׁן;

מְגֻדָּלִים הַפְּרָחִים הַיָּפִים –

עוֹד יֵשׁ מַרְאוֹת יָפִים מִסָּבִיב,

הַמְלֵאִים עֲתֶרֶת וָשֶׁפַע –

וְלָמָּה-זֶּה יִדֹּם לִבֵּנוּ

לְמַרְאֵה בִּכּוּרֵי הַטֶּבַע?

תרנ"ו, תמוז, ביער קוטשארוב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

היהודים והיהדות

מאת זלמן אפשטין (מאמרים ומסות)

“מקורה של היהדות הוא היהודי, העם היהודי, היהודים. אבל מזה אנו צריכים ללמוד, שהיהדות והיהודים אינם אחד, כמו שהפרי והאילן אינם אחד, ואין לך אבסורד גדול מזה, שהלאומיים שלנו חושבים את ה”יהדות" לצורתו האמתית של האדם מישראל החי עתה וקוצבים על פיה את החיים של היהודי הלאומי ומודדים בה את הלאומיות החיה של היהודים. צריך להבדיל בין ה“יהדות” במובן הערכין הקולטוריים, שנשארו לפליטה במקצועות אחדים של החיים מן העם העברי הקדמוני, ובין היהדות במובן היהודים, החיים וקיימים ומכירים את עצמם כחטיבה אחת… ה“יהדות” במובנה הראשון, שאנו מוצאים בה את ה“איך” של היהודים הקדמונים, אין לה ענין ליהודים החיים עתה; לא על ידם נבנתה ולא ממנה ובדמותה ובצלמה צריכים הם להבנות. ערכה הוא ערך עצמי ולא כיסוד לקיום העם, ומהותה אינה מהות העם… מהות ה“יהדות” אינה אלא האיכות, ה“איך” של היהודים, ועבודה יהודית לאומית היא העבודה בסדור היהודים בינם לבין עצמם בשביל הספקת צרכיהם האנושיים, המשותפים להם ולכל בני האדם, בשביל הספקת הצרכים הכלליים על ידי עצמם ולעצמנו."

אלה הם דברי מר א. מ. ברוכוב במאמרו “מהות היהדות ואיכות היהודים” ב“הד-הזמן”, גליון 38, שנה זו. והאמת נתנת להאמר, כי עלינו להחזיק לו טובה על השמיעו לנו את תמצית השקפותיו (שהן עתה מטבע עוברת לרבים במחנה בני-נעורינו) על היהודים והיהדות בדברים כל-כך ברורים וגלוים, בלא צביעות ובלא הקפות סחור, סחור. בכל היותי מתנגד יסודי מן הקצה אל הקצה להשקפות האמורות, שאני רואה בהן הריסה גמורה של היותר קדוש והיותר מרום, שיש לי בעולמי הישראלי, אני אומר בלב שלם, כי ברוכה צריכה להיות ההתקדמות הקולטורית, שהסירה את הכבלים מן המחשבה האנושית ונתנה לה מקום להתפתח חפשי ולהגלות בקהל, לעיני השמש, בכל גוניה ונטיותיה; כי רק בתוך תנאים כאלה יש להקשיב ולדעת את ההשקפות של הצד-שכנגד בכל שלמותן ותכנן הפנימי, ורק בתוך תנאים כאלה יש להתחקות על השאלות הנדונות בכל צדדיהן בכוונה טהורה וישרה – להעמיד על מכונה את האמת, כמו שהיא מתגלמת בחיי המציאות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.