מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משירי הקיץ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִשִּׁירֵי הַקָּיִץ / חיים נחמן ביאליק

א

יְדִידִי וַחֲבֵרִי הַנָּעִים!

זֶה-שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים

מַשְׁמִימִים וּמְיַגְּעִים אֶת-נַפְשִׁי

יְמֵי סַגְרִיר, שָׁמַיִם מַגְשִׁימִים.

בְּעֶצֶם הַתַּמּוּז נֶהֱפַךְ

הַקַּיִץ וַיְשַׁנֶּה אֶת-טַעְמוֹ,

וַיָבֹא עָלֵינוּ בִּבְרָקוֹ,

וַיַּבְעֵת אוֹתָנוּ בְּרַעֲמוֹ.

מַה-קַּצְתִּי מִפָּנָיו, הַטַּרְחָן!

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הוּא טֹרֵד

וּמַלְאֶה אֶת-אָזְנִי בְּמַשַּׁק

הַמַּלְקוֹשׁ הַשֹּׁטֵף וְיֹרֵד –

וּמְקַשְׁקֵשׁ עַל-תֶּבֶן גַּג-בֵּיתִי,

יָדִיחַ אֶת-לוּחוֹת חַלּוֹנִי,

לְהַרְאוֹת לִי אֶרֶץ אֲבֵלָה,

שִׁמָּמוֹן סְפוֹת עַל-שִׁמְמוֹנִי.

וּלְפָנַי הַקָּמָה הַמְּלֵאָה

עוֹמֶדֶת כִּיתוֹמָה אֲבֵלָה,

אֶת-רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ כָּפָפָה

מִכֹּבֶד שִׁבָּלְתָּהּ הַבְּשֵׁלָה.

וַעֲצֵי הַגָּן הַמְסֻבָּלִים

יַעַמְדוּ עֲלוּבִים וּסְחוּפִים,

וּכְאִלּוּ מִתּוּגָה יִדְלֹפוּ

עַנְפֵיהֶם הַטְּפוּחִים וּכְפוּפִים.

וּמִן הָעֲנָפִים יִזְרֹמוּ

קִלּוּחִים אֲרֻכִּים וּמְשׁוּכִים,

הַדּוֹמִים לִרְמָחִים מְרוּטִים

הַתְּקוּעִים בָּאָרֶץ וּמְעוּכִים.

יוֹדֵעַ אָנֹכִי, חֲבִיבִי,

כִּי טוֹבִים הַגְּשָׁמִים הָאֵלֶּה;

הֵם קֹרְאִים הַקֹּצֵר לַשָּׂדֶה,

הֵם אוֹמְרִים לַבָּר: הִגָּמֵלָה!

יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי-לֶחֶם

יַמְטִירוּ אֵלֵינוּ שָׁמָיִם,

וּבִרְכַּת הָאֵל הָאַחֲרוֹנָה –

שִׁלּוּמַת יְגִיעַ כַּפָּיִם;

כִּי רַב עוֹד הָרַךְ וְהֶעָנֹג

בִּכְנַף הָאֲדָמָה וּבְחֵיקָהּ,

הָעוֹרְגִים כְּיוֹנְקֵי שָׁדַיִם

לַמָּטָר בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה;

כִּי-רַב עוֹד הַבֹּסֶר, הַסְּמָדַר,

לֹא-בָאוּ עַד-תַּכְלִית בִּשּׁוּלָם,

הַמְיַחֲלִים לְגֶשֶׁם נְדָבוֹת

וּמָטָר הֵם שׁוֹאֲלִים כֻּלָּם;

כִּי-תֵצֵא עוֹד חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ

וְיָרַד הָאוֹר הַזָּרוּחַ,

וִיתַלַּע אֶת-גַּב הָאֲגַסִּים

וְהֶאְדִּים אֶת-לְחִי הַתַּפּוּחַ,

וְהִבְשִׁיל כָּל-פְּרִי עֲמָלֵנוּ –

אַךְ צַר-לִי, מַה-צַּר, רֵעַ נָעִים!

עַל-תְּבוּסַת מַחֲמַדֵּי הָאָבִיב,

עַל-אָבְדַן הַפְּרָחִים הַנָּאִים!

ב

לֹא שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב – הַשֶּׁמֶשׁ

הַמַּכָּה כַיּוֹם עַל-רֹאשֵׁנוּ,

אַף לֹא אוֹר הָאָבִיב הַמָּתוֹק –

הַקֶּרֶן הַמְנַקְּרָה עֵינֵינוּ;

לֹא זֶה-הוּא הֶעָלֶה הָרָטֹב,

שֶׁעָרַג וַיִּכֶל לָאוֹרָה,

לֹא זֶה-הוּא הָרֹךְ וְהַנֹּעַם,

לֹא זֹאת הִיא הָרוּחַ הַטְּהוֹרָה;

לֹא הִשְׂפִּיק הַלֵּב לְהִתְעַנֵּג,

הָעַיִן עוֹד טֶרֶם שָׂבֵעָה;

הָעֵצִים אַךְ זֶה הִסְתַּבָּלוּ,

הַקָּמָה אַךְ-עַתָּה מָלֵאָה;

הַחֲבוּשׁ, הָאֲגָס, הַתַּפּוּחַ,

מִקָּרוֹב הִשְׁלִיכוּ נִצָּתָם,

צִצֵּיהֶם הַזַּכִּים מֵחָלָב

כְּמוֹ אֶתְמוֹל הָרוּחַ גְּנָבָתַם;

לֹא-כָלָה הַקַּיִץ עֲדֶנָּה,

הַבָּצִיר, הַחֹרֶף רְחוֹקִים;

לֹא-נֶחְשַׂף הֲדַר כַּרְמִלֵּנוּ,

עֵצֵינוּ עֲדֶנָּה יְרוֹקִים;

לֹא-הֵחֵל הַחֶרְמֵשׁ בַּשָּׂדוֹת,

לֹא-הוּנַף הַמַּגָּל עֲלֵיהֶם,

הַיַּעַר – בְּעֶצֶם גִּדּוּלוֹ,

הָעֵמֶק, הַכָּר בִּלְבוּשֵׁיהֶם;

עוֹד תָּלוּי פְּרִי רָטֹב וְדָשֵׁן,

וּמֵצִיץ מִבֵּין הָעֲנָפִים,

וּזְקוּפָה עוֹד קוֹמַת הַשּׁוֹשָׁן;

מְגֻדָּלִים הַפְּרָחִים הַיָּפִים –

עוֹד יֵשׁ מַרְאוֹת יָפִים מִסָּבִיב,

הַמְלֵאִים עֲתֶרֶת וָשֶׁפַע –

וְלָמָּה-זֶּה יִדֹּם לִבֵּנוּ

לְמַרְאֵה בִּכּוּרֵי הַטֶּבַע?

תרנ"ו, תמוז, ביער קוטשארוב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משה לאצארוס

מאת ראובן ברינין (זכרונות ויומנים)


בסוף חודש אלול, שנת תרנ"ו, קראני הפּרופ. דר. משה לאַצאַרוס אל אחוזתו שינפלד, אשר אצל לייפּציג, לגור אתו בביתו ובחברתו שבועות אחדים. לא סרבתי לגדוֹל ואֵלך אליו. אוהב אני את הספרים המתים, אבל יותר מהם את האנשים החיים, ביחוד את אלה מהם, אשר חיו הרבה, חשבו הרבה, הגו דעות הרבה, פעלו הרבה, כתבו הרבה והעמידו תלמידים הרבה. ואם לא יהיה לכם מוזר הדבר, – הנה אגיד לכם, קוראים נכבדים, כי אוהב אני גם את האנשים, אשר שגו וטעו הרבה בחייהם, אם אך שגיאותיהם וטעויותיהם היו גדולות ורבות-ערך, אם אך האנשים האלה עצמם גדולים הם. אחד האנשים הגדולים האלה, שאני אוהבם, – הוא לאַצאַרוס. חייו כל-כך עשירים ועמוקים, חוג דעותיו, מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו כל-כך רחב, כל-כך מלא קסם, עד כי לקח את לבי ויצודד את נפשי כחזיון רם ונשגב.

שבועות אחדים ישבתי בבית לאַצאַרוס ובחברתו. וכל אותם הימים לא זזה ידי מתוך ידו. הוא דבר אתי על גוי ועל אדם יחד, הוא סיפר לי על אדות חייו בכל תקופותיהם, על אדות חבריו, חכמי-דורו, יחסם אליו, אל היהדות ואל היהודים. דבריו היו ברורים, נאים ומדויקים. הרבה למדתי מספריו, ועוד יותר משיחותיו המלאות עניין. ובכל ערב וערב הייתי רושם בספר-זכרונותי את תוכן שיחותינו ולפעמים גם את דבריו מלה במלה. עונג גדול היה לי להתבונן אל תנועות הנפש של יוצר חכמת-נפש-העמים. חלק ממה שרשמתי אז בספרי, דברים כהוָייתם, הנני מוסר פה לקוראים. עומדים אנחנו על מפתן תקופה חדשה בישראל ובעמים, ולא למוֹתָר יהיה להשקיף על-פני פַרְנְסֵי התקופה החולפת.

***


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.