מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הַנְּפָשִׁים – אֶל יְסוֹדָם]

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַנְּפָשִׁים – אֶל יְסוֹדָם / לַעֲלוֹת יָהִים כְּבוֹדָם.

אַחֲלֵי אַנְשֵׁי אֱמוּנוֹת

לֶאֱחֹז דַּרְכֵי תְבוּנוֹת,

כִּי לְכָל נִמְצָא תְּכוּנוֹת

רַק סְעִיפֵיהֶם, וְיָדָם / קָצְרָה מִבֹּא בְסוֹדָם.

בַּעֲלֵי תוּשִׁיָּה אָמְרוּ:

הַבְּרִיאוֹת כֻּלָּם נוֹצְרוּ

מִשְׁנַיִם, כִּי עֵת חָבְרוּ

בַּגְּוִיּוֹת – הֶעֱמִידָם / אֵל לְחַיּוֹתָם וּלְיַלְּדָם.

רַק יְקַר הַלֵּב יָקָרוּ

כָּל מְתִים, מֵאוֹרֹו אוֹרוֹ

הַנְּשָׁמוֹת מֵהֶם נוֹצְרוּ –

הֵם גְּלִיל שֵׂכֶל בְּסוֹדָם, / רֹאשׁ תְּבוּנוֹת הוּא וְעֵדָם.

מִבְּהֵמוֹת יָצְאוּ צוֹמְחוֹת,

אַךְ שְׁתֵּיהֶן כַּשְּׁפָחוֹת

לַגְּבִירוֹת, הֵן הָרוּחוֹת.

מַאֲמָר נָבִיא יְעִידָם: / נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

בַּעֳלֵי הַבְּרִית הַחֳדָשִׁים

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

פתאם נמצאו לו לד"ר ווייצמן בעלי ברית חדשים: דוד טריטש ואלפרד נוסיג….

ולא רק שנים אלו בלבד. גם גדולים וטובים מהם, שבשעתם כבדה עליהם אישיותו של הרצל ולא יכלו לעמוד בנסיונה של אמונה גדולה, כי הכריעם נטל משאם של חשבונות קטנים, – גם הם מכוונים עכו את עינם ולבם לדרכו “הנכונה” של הד"ר וויצמן.

ואולי אין כאן משום “פתאם” ולא כלום. אם לא כך צריך להיות, אולי כך מוכרח להיות. אולי כך מחיב עצם טבעו של המדרון, אשר הגענו אליו היום. לא לחנם נאמר: “אין לך ירק, שאין לו שעה”. אלא, שתמוהים הם מאד בעלי-בריתו החדשים של הד"ר וויצמן.

הנה מר טריטש. ראשית-כל שומעים אנחנו מפיו (עי' מאמרו ב“העולם” נומר כ"ו) כי לא הוא למד מוויצמן, אלא, להפך, וויצמן למד ממנו אם לוויצמן הובררה רק עתה, סמוך לקונגרס השלשה-עשר, הדרך הנכונה, הרי למר טריטש כבר היה הכל גלוי מידוע עוד – מלפני הקונגרס הראשון. אם לוויצמן נודע רק עתה, שצרת כל הצרות היא – להיות “שבוי בידי ההסתדרות”, הרי מר טריטש ידע תמיד, כי “ההסתדרות הציונית היא העכוב הגדול ביותר על דרך היהודים לארץ-ישראל”. ולפיכך הוא משיא עצה לד"ר וויצמן “תלמידו”: אם הקונגרס לא יתן לו את כל לבו או “שהקונגרס ימירנו באחר”, יקום הוא, וויצמן, וייצר, לשם בנין “ביתנו הלאומי”, יצירה חדשה, “בצד הציונות של ההסתדרות”. הנה כן: הכל ברור ומחוור למר טריטש, אלא, שעד שהוא הוגה את מסקנתו ההגיונית בכל אותיותיה הוא מסים פתאם: “היתן לי הקונגרס את האפשרות להוציא את הצעותי לפועל:…. היתן לי הקונגרס השלשה-עשר את היכולת לכך?”… אם מר טריטש יודע, כי ההסתדרות הציונית היא המעכב את גאולת העם ובנין הארץ, למה, אפוא, יחטיא את נפשו ויפרוש את הפיו לקונגרס, מוסדה העליון של הסתדרות זו?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.