כִּי נָגַע הַבַּרְזֶל אֶל הַגֶּזַע
וַיֵּאָסֵף נוֹפוֹ אֶל צִלּוֹ
וְשָׁרְשׁוֹ אֶל סֻבְּכוֹ
וְאַדְמָתוֹ סָבִיב.
בְּיָשָׁר וְעִקֵּשׁ וְנִפְתָּל
וּבְיַד חֲרוּצִים כְּבֵדָה
הוּא חָצַב אֱמוּנָה עַל לוּחַ.
לֹא נָטַל סוֹדוֹת עִמּוֹ
בְּלֶכְתּוֹ, נִמְהָר אַךְ הַפַּעַם,
אֶל אֶרֶץ הַסּוֹד.
ערב פסח תשל"ב