מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לעולים בהרי יהודה

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה / שאול טשרניחובסקי

הָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה,

הַתּוֹעִים בֵּין צוּר וּבֵין צוּר!

הִתְבּוֹנְנוּ לַמֶּרְחָק הַכָּחֹל,

הוֹי, אָחִי, הִתְבּוֹנֵן וְשׁוּר

חֳרָבוֹת, חֳרָבוֹת, – אִם לֹא

כָּל אֵלֶּה הֵן חָרְבוֹת מְצוּדָה

וּשְׂרִידֵי עִיר בֵּיתָר, הֲלֹא?

הַחוֹרְשִׁים בַּשְּׁפֵלָה בָּעֵמֶק,

הַמְשַׁלְּחִים מַעֲנִיּוֹת בַּגָּיְא!

הוֹי שִׁקְדוּ, הוֹסִיפוּ הַעֲמִיקוּ, –

אִם לֹא עוֹד נִתְקַלְתֶּם עַד כֹּה

בְּפֶלֶד מְאֹד עַתִּיק, אִם לֹא

הִכַּרְתֶּם בּוֹ חֶרֶב יְהוּדָה,

הִיא חֶרֶב בַּר-כֹּכְבָא. הֲלֹא?

הָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה,

הַמְשַׁלְּחִים מַעֲנִיּוֹת בַּגָּיְא!

שְׂאוּ אֶת בִּרְכָתִי-שִׁירָתִי:

כִּפְלַיִם כָּכֶם פֹּה לֶחָי!

וְכַאֲשֶׁר תַּעֲמִיק אֵת נוֹי,

וְכַאֲשֶׁר הֶרָה תַּעְפִּילוּ,

כֵּן יִקְרְבוּ אֵלֶּה, הֲלֹא?

תל-אביב 1925

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הַקַּדִּישׁ, אוֹ: שְׁנֵי רְחוֹקִים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

נתן-אריה לבית דויד לא היה גביר ועשיר, ובמשפּחת האמידים של עירו לא נמנה, רק בין בעלי-הבתים ההגונים היה מקומו. לוֹ היה בית גדול בטבור העיר, בנוי לבנים שרופות, וגגו גדול וגבוה ומכוסה רעפים אדומים. כלי-הבית היוּ של עץ קשה, שחור מיוֹשן, ועל הקירות תלויות היו קדירות של נחושת קלל ושל ברזל.

נתן-אריה היה בעל-בשר, הדרת פנים לו וזקן ארוך, ומכובד הוא על הבריות. הוא היה מטופל בבנים נשואים ובחתנים לוקחי בנותיו, שישבו רובם על שולחנו. ביומא דפגרא הלכה מביתו לבית-הכנסת שיירה שלמה, משפּחתו היתה ל״ז ראשים מבן י״ג ולמעלה. נתן-אריה היה גם בן-תורה ו״ידען״ ולו ספרים רבים, גדולים ורבי-הכרך. הוּא היה נחשב בין היראים והשלמים; את הדת שמרו בביתו בדיוק ובהדר. שביתת ״שבּת״ אצל נתן-אריה היתה שבּת במלוֹאה. ״עריכת הסדר״ אצלו בחוג משפּחתו הגדולה היתה מפורסמה בכל הסביבה. קולו של נתן-אריה היה ערב, והא גם היה עובר לפני התיבה לפרקים, לכבּד ה׳ מגרונו. נתן-אריה ובניו היו מן הקרואים לכל ״שמחה״. בכל ענין מצרכי העיר שאלו בעצתו ואיש לא המרה את פיו. עשרים שנה רצופות היה נתן-אריה גבאי בבית-המדרש ויכלכל את עניניו במשפט. לא היו שום תגרות במסיבּוֹ; וכל משטמה וקנאה בדבר עליות וכיבּוּדים סרו אז. בעין פקוּחה השגיח על צרכי בית-המדרש, תיקן כפעם בפעם את בנינוֹ, משח הקירות לבנים, קדירות-הנחושת היו נוצצות תמיד; גם השַמש, שהיה ברשותו, עשה את מלאכתו באמונה ומילא אחרי מצותוֹ תמיד; מאחורי תנור-החורף לא היה בית-מקלט לכל עובר, כי דאג נתן-אריה בימי ממשלתו להקים בעיר מלון-אורחים מיוחד. הוא השגיח על התמחוי, על הצדקה לעניים, על ההקדש ועל בית-המרחץ. הוא כבר קבר שני רבנים בחייו ולשניהם עמד לימינם בחייהם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.