לזמר בזמר ידוע.

עֵת יַעֲקֹב בָּרַח

חָרָנָה, לַחֶבְרָה אָרַח,

בְּמַר נַפְשׁוֹ צָרַח

עֲדֵי בּוֹאוֹ מַחֲנָיִם,

אָז רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ

מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בִּמְקוֹמוֹ,

בָּאִים לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ,

לְבַשּׂרוֹ מִן הַשָׁמָיִם:

“אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!”

עֵת יָרַד מִצְרָיְמָה,

עֵינָיו נָשָׂא שָׁמַיְמָה:

כַּאֲשֶׁר בָּאתִי מַחֲנָיְמָה

הוֹשִׁיעָה אֵלִי וַאֲדוֹנִי!

בְּשִׂמְחָה לָבֵן לְבֵנִים

שָׁם בְּאֶרֶץ סְוֵנִים,

כִּי רָאָה דְבָרִים כֵּנִים

דִּבֵּר אֶחָד פַּלְמוֹנִי:

“אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!”

עֵת מִצֹּעַן יָצָא,

לְפָנָיו דְּאָבָה דָצָה,

נַפְשׁוֹ מִגִּיל עָלָצָה,

פֶּתַע רָאָה הַיָּם:

אָז מֹשֶׁה בִּשְׂפָתָיִם,

לָחַשׁ לוֹ לָאָזְנָיִם:

"פַּלֵּס נָתִיב בַּמָּיִם

"כִּי יְיָ שָׁם,

אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!"

עֵת מִקְדָּשׁוֹ שָׂרַף

הָרוֹמִי אֵל חָרָף,

נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ טָרַף

גַּם אַרְצוֹ שָׂם לִשְׁמָמָה:

הָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי

בִּדְמָעוֹת עֲלֵי לֶחִי,

אַךְ בְּקוֹל בֶּכִי

שָׁמַע קוֹל בָּרָמָה:

“אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!”

עֵת סְפָרַד הַטָּמֵאָה

לְדָם אָדָם צָמֵאָה,

אָמְרָה לוֹ: צֵאָה

אוֹ עֲלֵה עֲלֵי מוֹקֵד, –

שָׂחַק לְלַהֲבוֹת אֵשׁ

“אֵל אֶחָד”, קָרָא, “יֵשׁ”!

“אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ”…

"וְעַל דְּלָתַי הוּא שׁוֹקֵד:

“אַל תִּירָא עַבְדּי יַעֲקֹב!”

מִגּוֹלָה לַגּוֹלָה הָלַךְ,

נָפַל בְּעַד הַשּׁלַח,

וְעַל אוֹיְבָיו צָלַח

עַל יְרֵכוֹ צוֹלֵעַ;

רָאָה מַפֶּלֶת רוֹמִים,

מוֹאָבִים עִם אֱדוֹמִים –

בָּטַח בְּאֵל-מְרוֹמִים,

קוֹלוֹ תָּמִיד שׁוֹמֵעַ:

“אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!”

יַעֲקֹב! גַּם עַתָּה

מִגּוֹיִם לֹא תֵחַתָּה,

לֹא תֵרֵד מַטָּה,

לִהְיוֹת הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים;

שִׂים פָּנֶיךָ לִפְלֶשֶׁת,

שֵׁנִית אַרְצְךָ לָרֶשֶׁת,

וּמֵחֶרֶב גַּם מִקֶשֶת

מֵרְמָחִים וְכִידוֹנִים

“אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב!”