מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עִבְרִיָּה

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לי. בת מרים.

שחורה אני ונאוה (שה"ש א‘, ה’)

אֲנִי מַבֶּטֶת בָּהּ נִפְעֶמֶת,

נִדְמֶה: הִנֵה זֶה אַךְ

בְּחֵן קְדוּמִים, בִּשְׁחוֹר וְלַהַט

עָלְתָה מִן הַתַּנַ"ךְ.


וְגֶשֶׁר פָּז נִתְלֶה מִמֶּנָה

אֶל אֶרֶץ הָעִבְרִים.

וְזִכְרוֹנוֹת יְמֵי הַחֶסֶד

בַּנֶּפֶשׁ מִתַּמְּרִים.


בְּנוֹף נֵכָר הָלוֹךְ וָנוֹעַ

(דְּרָכִים בּוֹ מִי יִסְפֹּר?)

אֲנִי הֵמַרְתִּי שְׁחוֹר וְלַהַט

בִּתְכֵלֶת וּבִנְהוֹר.


אַךְ אִם מָעַלְתִּי – לֹא לָנֶצַח,

כִּחַשְׁתִּי – לֹא עַד תֹּם.

וְשַׁבְתִּי שׁוּב כְּשׁוּב הַהֵלֶךְ

אֶל כְּפַר מוֹלַדְתּוֹ.


כֹּה אֶעֱמֹד פֹּה לְפָנַיִךְ

נִפְעֶמֶת אֲחוֹתִי,

בְּחֵן קְדוּמִים, בִּשְׁחוֹר וְלַהַט

אָזִין עֵינֵי תְכֶלְתִּי.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

שטף הדם

מאת שמואל טשרנוביץ (זכרונות ויומנים)


I

היה היו פוגרומים ביהודים, היו, חלפו כקטב מרירי, הרעילו את הסביבה, הטילו ארס בחיי המתים-החיים, העמידו לנגד עיניהם את צללי המות בכל מוראותיהם, נבלעו בתוך הסביבה היהודית והיו לחלק בלתי נפרד ממהותה – ולמרות כל אלה מעטים הם הרשמים, שהשאירו בספרותנו האמנותית. הנסיונות שנעשו לצלם בספרות את החיים הפוגרומיים לא הצליחו. הפרובלימה הפוגרומית לא העמדה בספרותנו היפה. ההסטוריון הבא, כשיבוא לכתוב בספר את תקופתנו האחרונה, לא ילך לבקש את רשמי הפוגרומים בקינות, בציורים וברשמים שבספרותנו החדשה. גם ביצירה הפוגרומית היותר נעלה, “משא נימירוב”, שהיא קינה נוראה ומחאה נמרצה של היהדות, לא ימצא את מבוקשו. את מצב הרוחות, תאורי המאורעות, ימצא בחלק הקוריספונדינציות של העתונים, המדברות בלשון המציאות המרה, בלי כחל ובלי פרכוס.

כי אין הפוגרומים חומר לציור האמנותי לקרובים אל החללים. לא משום שאין המקולקל שבחיים חומר ליצירה בכלל. אדרבא, יש סופרים המצירים רק את הנוראות שבחיים, יש משוררי הבהמיות שבאדם, המגיעים במקצוע זה לידי שכלול אמנותי. אבל אי אפשר לו למשורר או למציר בשעה שהאסון קרוב אל עצמו ואל בשרו, בשעה שאינו יכול להתיחס אליו באוביקטיביות, או גם בלעג קר ומבטל – להיות מצייר אמתי של המקצוע. האסון אינו מדבר, אינו מגבב צבעים על צבעים. האסון – שותק. בזה כל כחו. הוא מעמיד שורות רבות של נקודות, וזהו כל הציור. יתאר לו הקורא ויוסיף בדמיונו את אשר החסיר הוא. ואם יאמר המציר לבוא לעזרת הקורא ולהחיות בזכרונו את המאורעות, הנוגעים אל נפשו ובשרו – הוא פוסק אז להיות אמן ונעשה קוריספונדנטן.

אפשר, שברבות הימים, כשיעברו הפוגרומים ויהיו לנחלת ההיסטוריה וכשיוכל המספר העברי להשקיף עליהם מתוך נקודת השקפה של צייר-אמן, כשתהיה לו השלוה האפית הדרושה תברא גם יצירה פוגרומית הראויה לשמה. אבל כל עוד שקיימים הפוגרומים בחיינו, אין להם תקומה בספרותנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.