מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בֶּן אֲדָמָה]

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ

כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ

“קוּם וְהַצְלַח!” אִמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ

מַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ

בֵּין שְׁדֵי אֵם יִשְׁכַּב וְאַל יָמֵשׁ

צַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹ.

מַה תְּאִיצוּן מוּסָר לְבֶן עֶשֶׂר?

עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר

דַּבְּרוּ לוֹ “חֵן חֵן” וְיִתְבַּשֵּׂר

שַׁעֲשׁוּעָיו – יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים

קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים

בָּז לְמוּסָר, לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים

יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ.

בֶּן שְׁלשִׁים נָפַל בְּיַד אֵשֶׁת

קָם וְהִבִּיט – הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁת!

אִלְּצוּהוּ סָבִיב בְּנֵי קֶשֶׁת

מִשְׁאֲלוֹת לֵב בָּנָיו וְלֵב אִשְׁתּוֹ.

נָע וְנִכְנָע מַשִּׂיג לְאַרְבָּעִים

שָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ – אִם רַע וְאִם נָעִים

רָץ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזֹב רֵעִים

עַל עֲמָלוֹ יַעְמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ.

בֶּן חֲמִשִּׁים יִזְכֹּר יְמֵי הֶבֶל

יֶאֱבַל כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶל

בָּז בְּעֵינָיו אֶת כָּל יְקָר תֵּבֵל

כִּי יְפַחֵד פֶּן קָרְבָה עִתּוֹ.

שַׁאֲלוּ: מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים?

אֵין בְּעֵצָיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים

כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁים

לֹא יְקוּמוּן אִתּוֹ בְמִלְחַמְתּוֹ.

אִם שְׁנוֹתָיו נָגְעוּ אֱלֵי שִׁבְעִים

אֵין דְּבָריו נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים

רַק לְמַשָּׂא יִהְיֶה עֲלֵי רֵעִים

מַעֲמָס עַל נַפְשׁוֹ וּמִשְׁעַנְתּוֹ.

בֶּן שְׁמֹנִים טֹרַח עֲלֵי בָנָיו

אֵין לְבָבוֹ עִמּוֹ וְלֹא עֵינָיו

בוּז וְלַעַג לִבְנוֹ וְלִשְׁכֵנָיו

רֹאשׁ בְּכוֹסוֹ גַּם לַעֲנָה פִתּוֹ.

אַחֲרֵי זֶה כַּמֵּת יְהִי נֶחְשָׁב

אַשְׁרֵי אִישׁ נֶחְשָׁב כְּגֵר תּוֹשָׁב

אֵין בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן וְלֹא מַחְשָׁב

רַק בְּאַחְרִית נַפְשׁוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים 20

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

בריטניה וטראנסאוול!

ובלא משים עולים על זכרוני: רומא וירושלים!

אירופה מתפלאת ומשתוממת עתה על הריפובליקה הקטנה בגנב אפריקה, שנועזה להלחם עם עם גדול וכביר ממנה כמה וכמה.

והעם הגדול הלא הוא עם אנגליה, עם משכיל ונאור, אשר יאמרו מה שיאמרו מתנגדיו ומקנאיו הרבים–לצדק ולמשפט ימלוך. ואת הסוד הזה יודעים גם “הבורים”. יודעים הם, שגם אם ינוצחו לא יַגלו אותם מארצם, לא ירחיקום מעל נחלתם, לא יעבירו אותם בשלח, לא ימכרום לעבדים ולשפחות ולא ישלחום לעבודת-פרך או להלחם עם חיות-טרף…

ואף-על-פי-כן מתפלאת ומשתוממת אירופה כולה על גבורת העם הקטן הזה.

וכמה מן הגבורה היתה בעם הקטן והדל, עם ישראל, שנועז לפני אלף ושמונה מאות שנה להשליך נעל בפני רומא האדירה, פטיש כל הארץ, שממש היתה אז “מושלת בכיפה”, רומא האכזריה, שלא ידעה צדק ומשפט בענינים כאלה. היהודים ידעו עם מי הם נלחמים ומה תהיה אחריתם. ידעו, שלא תהיה להם חנינה ורחמים מצורריהם אם יפלו בידם. ומה נוראה היתה אחרית המלחמה! אל אלהי אבי, אחרית נוראה!

"אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בַּקְּרָב נָפָלוּ,

עַל עֵצִים הוּקָעוּ, חֶרֶב אֻכָּלוּ;

אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בַּשְּׁבִי יָצָאוּ,

בַּשְּוָקִים וּרְחֹבוֹת כַּצֹּאן נִמְכָּרוּ;

אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בַּבּוֹר הָחְבָּאוּ

וּלְבָרוֹת לִפְרִיצֵי-חַיּוֹת סֻגָּרוּ".


(שירי יל"ג, “בין שני אריות”).


ואת כל אלה הלא ידעו היהודים מראש. ובכל זאת נועזו להלחם ובטחו בגבורתם והאמינו וקוו, כי ינצחו; “עזים שבאומות-העולם”, לא פחדו מפני כל ואפילו מפני רומא, פטיש כל הארץ.

ומאות בשנים חלפו מאז. רומא איננה, אבל גם אנחנו בני ישראל אין אנו עוד מה שהיינו בעת ההיא. “עזים” אנו בינינו לבין עצמנו, ובפני “שכנינו” אנו מוגי לב, וכבר היינו למשל ולשנינה להם על הדבר הזה. וכל-כך שרו לנו את השירה ההיא של “פחדנות”, עד שגם אנחנו בעצמינו יש שנאמין בה… והגיע הדבר לידי כך, כי בני-בניהם של “העזים שבאומות-העולם”, בני-בניהם של בעלי-מלחמת-רומא בשעתם, גם לא יאמינו בעתידותיהם וצחוק יעלה על שפתותיהם בשעה שמספרים להם על “מדינת-היהודים”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.