מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שיר-מזמור לבני תובל-קין

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי תוּבַל-קַיִן / שאול טשרניחובסקי

תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל. (בראשית ד' כ"ב)


קוֹל בַּיַּעַר, יַעַר-קְדוּמִים –

אַרְזֵי-בְרֵאשִׁית תְּמֵהִים…

לַהַב-מוֹקֵד לוֹחֵךְ, מַאְדִּים

רִגְבֵי-סֶלַע כֵּהִים;

רֶגֶב-סֶלַע עַל גַּב סֶלַע:

פַּטִּישׁ רֶגֶב הוֹלֵם…

שְׁגַר-שֶׁנְהַבִּים, עִנְקֵי בְרִיאָה,

מַאֲזִין בֵּין סוּף חוֹלֵם…

קוֹל בַּיַּעַר, יַעַר-קְדוּמִים –

אַרְזֵי-בְּרֵאשִׁית תְּמֵהִים…

– גִּבּוֹר צַיִד, מַה-זֶּה תִלְטוֹשׁ

עַל-גַּב רְגָבִים כֵּהִים?

"חֶרֶב!

חֶרֶב לוֹכְדֵי עוֹלָם!


קוֹל בַּמְּעָרָה, מְעָרַת-גֵּבִים –

הַלְמוּת פַּטִּישׁ-אֵימָה…

חוֹלְפִים בְּעַד הַפֶּתַח, עוֹבְרִים

רַחֲבֵי כָר וּשְׁדֵמָה…

וְאֹרֶז גֻּדַּל פֶּרֶא

תְּמֵהִים כּוֹרְעִים, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים

נָא אֶתְחַכְּמָה וְאֶרְאֶה.

קוֹל בַּמְּעָרָה, מְעָרַת גֵבִים –

הַלְמוּת פַּטִּישׁ אֵימָה…

גִּבּוֹר חָרָשׁ, מַה-זֶּה תַעֲשֶׂה

בְּלֶב מֶרְחַב הַשְּׁדֵמָה?

– "אֵת לִי

אֵת כּוֹבְשֵׁי-אֲדָמָה


קוֹל בַּסִּמְטָה, סִמְטָה חֲשֵׁכָה,

שֶׁכְּתָלֶיהָ מָטִים…

מִתּוֹךְ הַלְמוּת פַּטִּישׁ אַדִּיר

זִקֵּי-אֵשׁ נִמְלָטִים…

לְשׁוֹן הָאֵשׁ תִּתְפָּרֵץ – רֶגַע

תּוּעַם וּמַשְׁחִירָה…

בָּא הַקּוֹל וְנִבְלַע יָתוֹם

בְּתוֹךְ שְׁאוֹן הַבִּירָה.

קוֹל בַּסִּמְטָה, סִמְטָה חֲשֵׁכָה,

שֶׁכְּתָלֶיהָ מָטִים…

נַפָּח זָרִיז, מַה-זֶּה תַעֲשֶׂה

וְזִקֵּי-אֵשׁ נִמְלָטִים?

"כְּבָלִים!

כְּבָלִים לִי לְעַצְמִי


קוֹל מִבֵּית-חֲרֹשֶׁת עוֹלֶה –

אַלְפֵי-אוֹפָן שׁוֹרְקִים…

גָּלְמֵי אֵשׁ לְבָנָה מַזִּים,

רוֹתְחִים, נֶחֱרִים, חוֹרְקִים…

נְהַר-מַתֶּכֶת עוֹלֶה זוֹעֵף:

צָרוּ לוֹ הַשְּבִילִים!

הַשָּׁמַיִם תַּמּוּ בְעָבֵי-

פִּיחַ מַאֲפִילִים…

קוֹל מִבֵּית-חֲרֹשֶׁת עוֹלֶה –

אַלְפֵי אוֹפָן שׁוֹרְקִים…

פּוֹעֵל צָעִיר, מַה-זֶּה תִפְעַל

בֵּין אוֹפַנִּים חוֹרְקִים?

– "תּוֹרָה!

אֱמֶת לִי חֲדָשָׁה


הידלברג

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

ולטר רטנוי

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

דעותיו והשקפותיו על גוי ואדם

א.

אומץ-לב הוא פרי הכח, הגבורה הפנימית. הפחד הוא פרי רפיון הרוח. עולמם של אמיצי הלב הוא כח ובטחון; כלי-זיינם והגנתם של רפי-הרוח – הפחד והמנוסה. הפחד מלמדם לקדם את פני הסכנה בזה, שהוא מחדד את מבטם לראות את הנולד, את אשר יקרה בעתיד. הפחד, שהוא מלא עינים, מביא לידי דאגה;על הפחד והתקוה נוסד עולמו של הרוח, העוזב את ההוה כדי לחיות בשביל העתיד. אבל יען אשר מטבע הרוח לגשם את נטיותיו והרגשותיו, למען ישיגן ותהיינה לקניניו, שהוא מושל בהם, על-כן יוצר לו האיש, המלא פחדים ותקוות, ציורי-דמיון, שהוא רואה את התגשמותם בעתיד, והוא שואף אליהם בכל כחות מחשבתו כאל נקודות מרגעה-מדומית של רצונו. ציורי דמיון אלה נקראים בשם תכליות. וכן יהפך איש-הפחד לאיש-התכלית: רפיון, פחד ותכלית הם הם ספר-היוחסין שלו.

בהיות שבעל-התכלית שואף להרים מדרכו את מכשולי הסכנה והצרה הצפויות לו, למען ישתחרר מענויי הפחד, הוא חותה על ראשו סכנות וצרות בהוה. אין הוא בוטח בחסד אלהים: על-כן יתקפהו השד, אשר יגרשהו מההוה הצומח אל המדבריות של העתיד, אשר יביא לקראתו בכל פסיעה ופסיעה שוב פעם את ההוה הנבזה.

בהיותו לוטש את מבטו המלא דאגה אל העתיד, הוא מכיר את כחות שכלו, המפלסים להם דרך בחשך. הוא חושב ודואג, שואף ומתאוה, חוקר וחוטט. הוא חושל לו נשק חדש, נשק-השכל, נוסף על כלי-זיינו של הפחד.

אין הוא מתקומם עוד מזוין בפני אמיץ-הלב, הוא מרכין עוד את ראשו, אם הגבור מתגעש;הוא צובר בשעה שהלז מפזר ונהנה. אולם הוא צופה ואורב, מחכה וסובל, חונף, טופל שקר ומבטיח על שוא, עובד ויוצר, נושא ונותן, מרמה את הבריות, מחברן ומפרידן. וכך החלש מפרה ומרבה, מעשיר ומוריש לבניו את כלי נשקו, עד אשר יבוא יום והוא יתנפל על אויבו, המושל בו, להדוך אותו ממקומו ולהשמידו. והיה החלש לכובש, אם גם לא במלחמה גלויה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.